רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית בעלת משקל החורגת מ-ד' אמותיהם של הצדדים בהליך. אף המבקשת עצמה לא הצביעה ולו על טעם אחד מדוע המקרה דנא מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" וכל טענותיה הן טענות ערעוריות מובהקות על קביעות בתי המשפט קמא. כמו כן, אף אם האמינה המבקשת לגרסת המשיב באופן הנחרץ ביותר בנוגע לתאונת הדרכים, היה עליה להביא בחשבון שקיים סיכוי שגרסתו זו לא תתקבל על-ידי בית המשפט. היינו, היא ידעה היטב כי עשוי להתרחש "מקרה ביטוח".

הלכה היא כי די לו לבית משפט הבוחן ראיות לכאורה בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים כי ישתכנע שראיות אלה מקימות סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי רק אם ראה בית המשפט כי קיימות על פני הדברים פרכות מהותיות בחומר הראיות לכאורה יוכל בית המשפט לקבוע כבר בשלב זה כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורה הדרושה להרשעת הנאשם. אשר לעילת המעצר - העבירה המיוחסת לעורר מעידה על מסוכנות מובהקת לציבור.    

הצדדים יתיצבו לדיון במועד שנקבע, ולאחר שמיעת טענותיהם יחליט בית-המשפט אם יש מקום לדחות את הדיון אם לאו.  

התשובה לשאלה מה יעשה בפירות נכס שנבנה על מקרקעין ללא זכות עשויה להיות תלוית נסיבות, וכרוכה בפרמטרים שונים של התנהגות הצדדים, תוך שהמגמה צריכה להיות, שככל שהנכס נותר ואינו נהרס, על מי שהחזיק בו בהמשך לשלם לבונהו את הוצאותיו הממשיות נכון למועד התשלום. סעיף 21 לחוק המקרקעין שעניינו בניית מבנה או נטיעה בקרקעי הזולת, מותיר ברירה בידי בעל המקרקעין לדרוש סילוקם או לקיימם תוך תשלום ההשקעה בעת ההקמה או דמי השימוש.    

על דרך הכלל טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל, באמצעות עיון פשוט בדין או ספירה ידנית של הימים בלוח-השנה. לא למותר לציין בהקשר זה כי לא אחת נקבע כי תקופת 30 הימים הנתונה לבעל דין להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים היא בבחינת דין "ידוע וברור". יחד עם זאת, הפסיקה עמדה על כך שגם כאשר איחור בהגשת הליך ערעורי נובע מטעות שבדין יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות ואין לשלול באופן גורף מתן ארכה.

התשתית העובדתית המוצגת בעתירה היא דלה ביותר וקיים קושי ממשי להבין הימנה את השתלשלות העניינים שהובילה להגשת העתירה, מה גם שמעבר לאי הבהירות הנובעת מהתשתית העובדתית המצומצמת שהוצגה בעתירה, הרי שמתגובת המשיבים עולה כי מן העתירה הוחסרו פרטים מהותיים הנדרשים להכרעה בעתירה. כמו כן, כידוע, על העותר לבית משפט זה לצרף את כלל המשיבים העתידים להיות מושפעים במישרין מהעתירה.   

הדין מכיר בעילה של ביטול פסק דין שניתן בהסכמה מחמת פגם ברצון בהתאם לעילות המנויות בפרק ב' לחוק החוזים. בענייננו קבע בית המשפט המחוזי כי התקיימו יסודותיה של עילת הטעות הקבועה בסעיף 14(א) לחוק החוזים. לעילה זו ארבעה יסודות שבהתקיימם זכאי הטועה לבטל את החוזה. קרי, לולא הטעות, הצד שמבקש לבטל את ההסכם לא היה מתקשר בו. נציין, כי ככלל, טענות בדבר ייצוג רשלני שהוביל לכריתת הסכם פשרה גרוע צריך שתהיינה תחומות למערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוחו ואינן אמורות להיות מעניינו של הצד השני להסכם; המקרה דנן הינו מקרה חריג בנסיבותיו.

בפסיקה של בית משפט זה הוכרעה המחלוקת בדבר פרשנות הוראה זו של סעיף 9(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ונקבע כי הוראת סעיף 9(ב) נוגעת אך לדרך חלוקת הנזק בין בעל זכות החזרה לבין מי שחוזרים עליו. כלומר, פקודת הנזיקין לא חלה על שאלת אחריותו של הנתבע בתביעת חזרה אלא זו נקבעת על פי מבחני החוק. עצם החבות לצורך החזרה היא מוחלטת ואין היא תלויה באשם, אלא שהיחסים בין החבים בהחזר לבין עצמם יוכרעו לפי אשמם המוסרי. יתר על כן, אין להלום את טענת המבקש כי החוק לא בא לשמש כלי עונשי כלפי חסר ביטוח.   

אחד מן השיקולים אשר ניתן לשקול בעת גזירת הדין (שאין בכוחו להביא לחריגה ממתחם הענישה) - הצורך בהרתעת הציבור. האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות; יש צורך לשנות את המאזן. במקום שאזרחים ישרים תמימי-דרך יראו ויראו, יחששו לבטחונם, יהיו אלה העבריינים האלימים – בכוח ובפועל – שאימת הדין תיפול עליהם, והם ירתעו מפני שימוש בנשק קר וחם לשם חיסול חשבונות בעשיית דין עצמית. שינוי המאזן – הסבת יראת האנשים התמימים לאימת אנשי-המדון – צריך להעשות גם באכיפה ובענישה קשה.

בבקשה לפטור מהפקדת עירבון לא ציין המערער כי יש באפשרותו לפעול להסרת עיקולים שהוטלו על כספים המופקדים בקרנות פנסיה ואין לקבל מצב בו בעל-דין מפרט את האפשרויות העומדות בפניו לשיעורין ולא פורש תמונה מלאה בבקשתו המקורית. שנית, טענת המערער לפיה בפרק הזמן המבוקש על ידו אכן ניתן להסיר את העיקולים שהוטלו על כספי קרנות הפנסיה לא נתמכה בתצהיר ולא הוכחה.