סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט מקנה לבית המשפט את הסמכות לפסוק בעניין שלפניו בדרך של פשרה. כידוע, במסגרת בחירה במסלול זה לוקחים הצדדים עליהם את הסיכון, כל אחד מכיוונו הוא, שבית-המשפט יפסוק בניגוד לאינטרסים שלהם וללא הנמקה. במקרה דנן, אין בקביעת בית-המשפט קמא בהליך הראשון כל אבחנה בין העילות השונות שהוזכרו בכתב התביעה של המבקשת; בית משפט זה אינו מוצא ממש בטענת המבקשת כאילו פסק דינו של בית-המשפט קמא התייחס רק לעילה החוזית ולא לעילת השכר הראוי.  

המבקש טוען כי יש להיעתר לבקשה שכן בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום. על-פי הלכה פסוקה, אפילו אם ערכאת הערעור הראשונה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" - ראו פרשת טליאס. הלכה זו מקבלת משנה תוקף, כאשר, כמו במקרה זה, ערכאת הערעור לא התערבה בממצאים העובדתיים אלא הסיקה מן הממצאים שנקבעו בערכאה הדיונית מסקנה משפטית שונה. 

המבקשים מעלים חשש, כי ככל שיתקבל הערעור, הם לא יוכלו להיפרע מן המשיבות לרקע היעדר פעילות כלכלית בחברות ופרנסתה הדלה של המשיבה 2. המבקשים אינם נותנים דעתם די הצורך לכך שלחשש זה ניתן מענה מסוים בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר קבע כי על המשיבה 2 לערוב לכך שניתן יהיה להשיב את הסכומים ששולמו במסגרת פסק הדין, ככל שהערעור יתקבל, וכי לשם כך יש להותיר על כנה הערת אזהרה שנרשמה על דירתה; לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים באופן מובהק. עם זאת, המבקשים חויבו בחיוב כספי גבוה למדי, שאף אם נקבעו בטוחות להשבת חלקו במידת הצורך, נראה כי קיים חשש מובנה באשר ליכולתן של המשיבות להשיב את כולו במידה והערעור יתקבל.

הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, ותינתן רק במקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים לבקשה - ראו פרשת חניון חיפה. נקבע כי מקרה זה עוסק, בסופו של יום, בשאלה קונקרטית בסכסוך שנתגלע בין בעלי הדין. אמר בית המשפט, "בזהירות", כלשונו, שרב הנסתר על הגלוי בנסיבות העניין.  

בית משפט זה קבע, לא אחת, כי בקשת רשות ערעור אשר נועדה להשיג על חומרת העונש בלבד, תתקבל לעיתים נדירות ביותר, ורק אם הוכח כי גזר דינו של המבקש סוטה באורח קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, או כי נפלה בו טעות מהותית. ההליך שבכותרת לא נועד לשמש כמעין "מקצה שיפורים" להליכים קודמים שהוגשו על-ידי המבקש. כמו כן, מלאכת גזירת העונש אינה בבחינת תרגיל מתמטי, וקביעת העונש ההולם תעשה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל נאשם ונאשם.

בהסכמת הצדדים, בית-המשפט מורה על מחיקת הערעור והערעור שכנגד.  

כנקודת מוצא להחלטת בית-המשפט משמשת המדיניות לפיה רשות לערור על החלטה של בית-המשפט המחוזי בערר שהוגש על החלטה של בית משפט השלום בענייני מעצרים תינתן במקרים מיוחדים בלבד, וזאת כאשר בקשת הרשות לערור מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות פרטניות חריגות. עוד יש להוסיף כי לא ניתן לגזור גזירה שווה מההחלטה בעניין שרלו לעניינו של המבקש. 

נוכח בקשת המשיבה למתן ארכה להגשת תשובה לבקשה לרשות ערעור אשר בית -המשפט נעתר לה, יוארך בהתאם עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד.