פסיקת בית המשפט העליון התוותה אמות מידה לצורך שקילת נימוקי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפרשת שוורץ. במקרה זה, עניינה של המבקשת נדון בכמה וכמה ערכאות שיפוטיות בארץ ובחו"ל. היא התחמקה מהכרעותיהן של ערכאות השיפוט בבלגיה, בצרפת ובישראל, באמצעים כשרים ובאמצעים פסולים. הכרעות שיפוטיות, יש לקבל. כן המבקשת מצביעה על הליכים משפטיים עתידיים אשר יש באפשרותם לשנות לדעתה את חומרת גזר הדין ולהמתיק את עונשה, אך לא הוגשו לבית משפט זה ראיות של ממש אשר יש בכוחן להראות כי הליכים אלו יצאו מגדר "משאלת לב".

אין בנסיבות האישיות כדי להקהות מחומרת המעשה ומן התוצאה הנוראה מכל. טענת ב"כ המערער על "כשל מיצוי ההקלה", ראויה לתשומת לב. אין זה מן הנמנע כי יווצר כשל שכזה, למשל כשמתנהל משפט באשמה של רצח, נשמעות עדויות, מוגשות ראיות, עד שבשלב מסויים מתוקן כתב האישום להריגה. אכן, יתכן, שהרושם שנוצר במהלך המשפט לא ימחה, באופן שלבד מעצם התיקון לא יזכה נאשם שכזה להקלה שהיא פועל יוצא מחוייב מן הדין ומן היושר, מעצם התיקון. הערכאות הדיוניות והערעוריות צריכות לתת את דעתן על כך.   

כידוע, ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. לכך יש להוסיף כי כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, תגבר הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, זאת, שכן "לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור". במקרה דנן, לא בלבד שעסקינן בהליך שבמוקדו חיוב כספי, אלא שבמקרה הנוכחי אין להחלטה נושא הבקשה כל השפעה על מצבה הכלכלי של המבקשת.       

עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול רביעי" בענייני בוררות. כידוע, רשות ערעור בהחלטות כגון דא ניתנות במשורה ובמקרים חריגים הדורשים את התערבותו של בית משפט זה, בין משיקולי צדק ומניעת עיוות דין ובין כאשר נדרשת הכרעה בשאלה כללית ובעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה. במקרה זה, הערכאות דלמטה הלכו כברת דרך לקראת המבקשים עת ביטלו את פסק הדין שניתן נגדם מחמת היעדר התייצבות, בפעם השניה, וזאת על אף מחדליהם הדיוניים.