מקום בו ההחלטה להאריך אשפוז כפוי נעוצה בחשש לסיכון שנשקף מהחולה, הוועדה נדרשת להסתמך על נתונים רלוונטיים, רפואיים ואחרים, אשר יש בהם כדי לבסס חשש זה. דא עקא, בבואה לקבוע האם חולה מסוים עשוי להיות מסוכן לעצמו או לאחרים, ובפרט כאשר מדובר בסיכון שאיננו מיידי, אין לוועדה מנוס מהסתמכות על מצבו הנוכחי של החולה, על עברו הרפואי ועל ניסיונם המקצועי של הרופאים המטפלים בו בכדי להעריך כיצד הוא עשוי לפעול בעתיד, אם ישוחרר.

בית המשפט התרשם שהמבקשים יכלו בנקל להבין את תוכן זיכרון הדברים, וקבע שיש בו פרטים המהותיים לעסקה לצורך דרישת המסוימות. לכן קבע בית המשפט כי אין מדובר בפגם בכריתת ההסכם, בהטעיה או בטעות, אלא בטעות בכדאיות העסקה, שאינה מקימה עילה לביטול ההסכם; אין זה ראוי להשית על המבקשים את מלוא הפיצוי המוסכם, שכן אין יחס סביר בין ההפרה לאחר יממה או שתיים מחתימת זיכרון הדברים, בטרם הספיקו בעלי הדין לשנות את מצבם לרעה, לבין גובה הפיצוי עליו הוסכם.

הקושי שבמקרה דנא הוא מתן אמון במשיב בעקבות הפרת ההוראה החוקית, בעקבות אלימות כלפי רעייתו לשעבר. לכאורה עבירה גוררת עבירה, ועם ההפרה באו הדברים לידי העבירה לכאורה נשוא תיק זה. ועוד, מרבית הדחיות רבצו אמנם לפתח המשיב, אך עם זאת הבאתי בחשבון את החלטת בית משפט השלום מיום 11.10.12, לעניין עוצמת הראיות והאפשרות לחלופת מעצר ראויה; ושמא גם למד המשיב לקח מן ה"עונג" שבישיבה במעצר.

ראוי להדגיש כי ככל שהמבקשות (או בעל-דין אחֵר) חפצו להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי בקדם המשפט מיום 23.4.2013, או לשנות או להרחיב את הסעד הזמני שניתן בבית משפט זה, הרי שאין לאפשר זאת בעקיפין באמצעות הבקשה שלפניי.

עסקינן בפרשה מיוחדת ומורכבת, אך ראשית – המשפט עומד בפני סיומו, משנותרו עדות המשיב ורעייתו בלבד; ושנית – הטענות שהועלו לעניין שינוי שחל במשיב בחלוף הזמן עניינן, מטבען ככלל, בבקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי, שהדרך אליה פתוחה, בלא שאטע מסמרות.

הבקשה אינה נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אלא בבקשה לחשיפת המידע המודיעיני החסוי עליו הסתמך בהחלטתו. ככל ובית משפט זה ייעתר לבקשתו, הוא מבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולהורות על דיון מחדש בטענותיו לגופן; מנגד, טוענים המשיבים כי בית המשפט המחוזי כלל לא הסתמך בחוות דעתו על ידיעה חסויה, אלא על חוות דעת פסיכולוגית אשר הייתה גלויה למבקש. בנוסף, נכתב בתגובה כי "לאחר עיון נוסף באותה ידיעה חסויה, עלה שאין מניעה מהצגתה לעותר". הידיעה החסויה צורפה לתגובת המשיבים לבקשה שבפניי.