מדובר בעבירות של יבוא סמים בכמויות נכבדות, וכן יבוא נשק, ויצירת קשר עם גורם עוין לשם כך. הפסיקה קבעה לא אחת כי נאשם בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. פסיקה דומה ניתן למצוא בכל הנוגע לעבירות של סחר בנשק, אשר רלוונטית, אמנם בעוצמה פחותה, לאישומים המיוחסים למשיב 2 בדבר קשירת קשר לביצוע עבירת נשק. לעניין קצב שמיעת המשפט, ההליכים המתנהלים בעניינם של המשיבים התארכו עקב בקשות חוזרות ונשנות לדחייה מטעם באי כוח המשיבים.     

כיום התקבל בפסיקת בית משפט זה מודל הביניים לפיו "ניתן לכלול בגדרי כבוד האדם גם הפליה שאין עימה השפלה, ובלבד שתהא קשורה בקשר הדוק לכבוד האדם כמבטא אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש בחירה וחופש פעולה וכיוצא בהם היבטים של כבוד האדם כזכות חוקתית". יש ליתן לחוק שיווי זכויות האישה פרשנות מרחיבה, ובמקביל ליתן לחריגים הקבועים בחוק פרשנות מצמצמת. כך, נקבע כי מינוי הבוררים אינו מינוי דתי בהתאם לדין הדתי ולפיכך אינו נכלל בסייג של סעיף 7(ג) לחוק שיווי זכויות האישה, ואף אינו מינוי לתפקיד שיפוטי בבית הדין הדתי.

התסקיר שעליו ביסס בית המשפט את הכרעתו שלא לשחרר לחלופה; ציין לכאן ולכאן את גורמי הסיכון והגורמים מפחיתי הסיכון בהתנהגות המערער, מזה עיוותי החשיבה באשר לנשים, מזה עבר נקי וקשר זוגי יציב. בעקבות כל אלה נאמר כי להערכת השירות קיים סיכוי להישנות העבירות, חרף התרשמות חיובית מן המפקחים המוצעים. כדי שלא לקבל עמדה זו בנסיבות של מסוכנות חמורה כעולה מן העבירות, יש צורך בנימוק טוב מאוד, וכזה לא נמצא לי.

הערעור מופנה כנגד רכיב המאסר בפועל. נקבע כי התנהגות המערער במהלך התקרית הייתה מסוכנת וחמורה. המערער נכנס לזירת האירוע כשהוא נוהג ברכב כבד ואיננו שועה לקריאות כי יעצור. בנהיגה זו סיכן הן את השוטרים כאשר עצר מטרים בודדים בטרם פגיעה בהם, והן את יתר האזרחים שנכחו בזירה. להשלמת התמונה בדבר העבר הפלילי האמור יש להזכיר את 114 עבירות התעבורה שעבר המערער, בהן עבירות רבות שאינן קלות ערך.

השאלות שמוצגות בבקשה שלפני בית המשפט הוכרעו בפועל על-ידי שתי ערכאות – הערכאה המבררת וערכאת הערעור, שאף זיכתה את המבקש מאחת העבירות בהן הורשע והפחיתה מעונשו. ביתר פירוט, מציין בית המשפט כי טענותיו של המבקש בבקשה זו מופנות בעיקרן כנגד קביעות עובדתיות שנקבעו על-ידי הערכאה המבררת ואושרו על-ידי ערכאת הערעור. כמו כן, ההלכה הפסוקה מורה כי הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות לא מחייבת כי ב"תצרף העובדתי" לא יישארו חללים, אלא די בכך שהחלקים המרכזיים והמהותיים יובילו למסקנה מרשיעה ברורה.   

המשמעות של הסעד הזמני שניתן על ידי בית משפט קמא היא, כי במסגרת תביעה כספית אשר טרם הוכרעה, הורה בית המשפט לנתבע להפקיד כמעט את מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט. הוראה מעין זו מקובלת מקום בו מתנה בית המשפט מתן רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר בהפקדה של סכום התביעה או חלק הימנה. אך בתובענה שהוגשה בדרך הרגילה, אין מקום לחייב נתבע בהפקדת סכום התביעה; ייתכנו חריגים לכך.    

הבקשה הוגשה באיחור של יממה, אף כי המבקש טוען כי שלח הבקשה בדואר רשום מספר ימים לפני המועד האחרון להגשתה. טענות המבקש בעניין המועדים נתמכות במסמכים שצירף (אישור משלוח דואר רשום; רישום של המזכירות באשר למועד הגעת הבקשה). כמו כן, בית המשפט מפנה לאיחור הקצר (יממה) ולעובדה שהמבקש אינו מיוצג. כן מציין בית המשפט כי הינו ער לריבוי ההליכים שיזם המבקש, כמתואר על-ידי המשיב.

בית המשפט פסק לטובת המשיבים 2-1 הוצאות מופחתות וסמליות של 3,000 ₪.  

אין מקום על פי דין להורות על איסור פרסום שמו של המבקש בהליך שעניינו בקשת איסור פרסום.