נראה כי בא כוחה של העותרת המרה את פיו של בית הדין הרבני, ובכך נקלעה העותרת למצב אליו נקלעה. ניתן בזה צו ביניים המורה על שחרורה לאלתר של העותרת מהמעצר בו היא נמצאת. עם זאת, מובהר לעותרת כי עליה להתייצב לדיון הקבוע מחר בבית הדין הרבני האיזורי, בין אם בגפה ובין בליווי של עורך דין אחר מטעמה, שאם לא כן בית הדין הרבני יהא רשאי ליתן כנגדה צו הבאה ללא שחרור.

לפני כשנה נכנס לתוקפו תיקון מס' 113 לחוק העונשין, אשר תכליתו היא להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט במלאכת גזירת הדין בהתאם לעקרונות ולשיקולים מנחים. העיקרון שביסוד התיקון הוא עקרון ההלימה, אשר נועד להבטיח כי סוג העונש שיושת על הנאשם ומידתו יהלמו את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של הנאשם. במקרה דנן, מעשיו של המערער חמורים, ונסיבותיהם, כפי שציין גם בית המשפט המחוזי, מלמדים על התנהגות חסרת עכבות. כל אלה מצביעים על מסוכנות שיש לשים לה גבולות.

המקרה דנן נסוב סביב שאלה ראייתית באופייה, והיא באיזו שיטה יש לנקוט לחישוב צריכת המים בגין תקופה בה שעוני המים לא פעלו, כאשר כל צד מציע שיטה הנראית מנקודת מבטו כמדויקת יותר. בתי המשפט קמא הכריעו בשאלה לאור התשתית שהונחה לפניהם וקבעו כי שיטת המשיבה, אותה הייתה המשיבה רשאית לנקוט לפי החוזה, לא נסתרה על-ידי השיטה שהציעו המבקשים. זוהי, כמובן, שאלה עובדתית מובהקת הנובעת ממצבם הספציפי של הצדדים.  

הרציונאל העומד מאחורי צו ההפטר הוא סופיות חובותיו של פושט הרגל ומתן אפשרות בידו לפתוח דף חדש בחייו. הטלת עיקול זמני תביא לפגיעה במשיב אשר ניהל על פניו הליך פשיטת רגל כדין וקיבל צו הפטר כדין. הפגיעה מתעצמת משעברו שלוש שנים מהיום בו ניתן צו ההפטר, במהלכן הסתמך המשיב על היותו נקי מחובות והחל לשקם את חייו תחת הנחה זו. מבחינת יסוד ההכבדה, מלבד עברו של המשיב בכל הנוגע להשבת חובות, לא הוכח חוסר יכולת של המבקשת להיפרע ממנו בעתיד אם יתקבל ערעורה. 

בסופו של יום, נשענת בקשה זו על שאלה הנוגעת לבעלי הדין בלבד: האם קיבל המבקש הלוואה מהמשיב, אם לאו לצורך החזר תשלום החוב לבעל הקזינו. כאמור, בית משפט השלום קבע כי בעלי הדין לא הציגו לפניו תמונה מלאה ושלמה של התנהלותם ביחס לתשלום החוב; ניסו לגלות טפח ולכסות טפחיים. ולכן, נקבע על ידי בית משפט זה בזהירות כי רב הנסתר על הגלוי בנסיבות העניין. 

אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות. כמו כן, צדק בית המשפט קמא כשדחה את טענות המערערים להתיישנות ולשיהוי וצדק כשקבע על בסיס העדויות והראיות שהוצגו לפניו כי המנוח הוא שחתם על יפויי הכוח והבין את תוכנם היטב, וזאת בעיקר לנוכח העובדה שחתם על יפויי הכוח לפני נוטריון ציבורי דובר השפה הערבית.  

בין היתר, נקבע כי המבקש לא צירף את המתלונן כצד לבקשה, וגם לא צירף אותו כצד לערעור. נושא פריסת התשלומים כמבוקש בבקשה, מסור לסמכות המרכז לגביית קנסות עפ"י סעיף 5 ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.   

בהמלצת בית המשפט, מחלה באת כוח המשיבה על הוצאות.  

הערעור נמחק.

אם יצטבר מידע חדש משמעותי יהיה על המשיבים להוציא צו חדש.