כבר ניתנה היום החלטה ואין מקום לשנותה לעת הזאת. 

אין חולק כי המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר, ואין צורך להכביר מילים לגבי חומרת העבירות המיוחסת לו, ובראש ובראשונה ירי לאור היום במתלונן במהלך סכסוך אלים בין שתי המשפחות היריבות. בשלב זה, לא רק שלא הושגה סולחה בין המשפחות, אלא שהסכסוך עדיין פעיל ואף יש חשש להסלמה. מנגד, בית משפט קמא התרשם ישירות מהערבים, והחלופה המוצעת היא בטירה, הרחק מהעיר רהט, תוך איזוק אלקטרוני, מה שעשוי להקהות מעוקצה של מסוכנות המשיב.   

נקבע כי החלטת בית המשפט קמא הינה מקיפה, עוברת על כל נושא ונושא הצריך לעניין, החל מכך שמדובר בעבירת מין במשפחה;  העובדה שעבירת האונס נתפשת כעבירת אלימות על כל הכרוך בכך; המסוכנות האינהרנטית הנובעת מכך; החשש האינהרנטי לשיבוש הליכי משפט; החשש למצבה הנפשי של המתלוננת; והעובדה כי מקום עבודתו של המבקש אינה במקום מסוים אלא מעצם טיבה וטבעה כרוכה בנסיעות, באופן שלמעשה לא ניתן לפקח אפקטיבית על המבקש. 

העבירות המיוחסות למשיב הן מסוג העבירות שיש בהן מן הכיעור, נוכח הניצול הבוטה של המתלוננת, לעיתים תוך שימוש באלימות, כדי לכפות עליה לקיים יחסי מין עם זרים לשם הפקת רווחים, משל הייתה חפץ להשכיר. בהיבט זה, כבדה כף החובה. מנגד, ונוכח הפגרה המתקרבת, ספק אם המשפט יסתיים במסגרת הארכה המתבקשת. לכך יש להוסיף, שבפני המשיב כבר ניתן המפתח לשחרורו, אלא שהמפקחים מטעמו חזרו בהם מנכונותם להעמיד את ביתם כחלופת מעצר ומלשמש לו כמפקחים. בנוסף, המתלוננת צפויה להעיד כבר בישיבה הראשונה הקבועה לאחר הפגרה.   

הדרך להשיג על פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בנסיבות העניין, הוא הגשת תביעה בבית המשפט שנתן את פסק דין הפשרה – חלף בחירה בהליך ערעור על רשמת ההוצאה לפועל. אין המדובר בעניין של פרוצדורה גרידא, כי אם במתווה הראוי לבחינת טענות מהסוג אותה העלתה המבקשת. במקרה דנן, הרי בית המשפט לענייני משפחה הביע דעתו במפורש כי לא הייתה כל הסכמה לחיובים שלובים מהסוג אליהם טוענת המבקשת, וגם בשל כך משקל הטענה מוקהה.  

בהסכמת באת כוח המשיבה, בית המשפט מורה על עיכוב מאסרו של המבקש עד ליום 2.7.2013, או עד להחלטה אחרת. 

ראשית, ככלל, הדין אינו מכיר באפשרות של הליך לעיון חוזר בהליך האזרחי. שנית, נדמה כי בא כח המבקשים לא נתן דעתו עד תום לאמור בהחלטת בית המשפט: נתקיימה בהחלטת בית משפט זה בחינה ממשית בעובדות המקרה, שעל בסיסה הוחלט שלא להתערב בהכרעות הערכאה קמא.

עמדת בית המשפט היא אמנם כי ראוי לשמוע קטינים בעניינים הנוגעים להם ואף ניתן לכך ביטוי בפסיקה. במקרה דנא לפנינו שילוב של הסברו של בית המשפט לענייני משפחה לעמדתו שלא לשמוע את הקטין בנסיבות המיוחדות של המקרה דנא, שנתקבל על דעתו של בית המשפט המחוזי, עם מניעת הפגישה עם הקטין על-ידי המבקשת מעובדת הרווחה בהסבר של סירוב הקטין, יהא אשר יהא הרקע הממשי לכך. שני בתי המשפט לא ראו להטיל על "כתפיו הצרות" של הקטין את ההכרעה בסכסוכים בין הוריו.    

נחה דעתו של בית המשפט באשר לקביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין התנהלותו חסרת תום הלב של המבקש בפרשה, תוך שהוא עוטה עליה אצטלה של חובות גילוי. שעריו של בית משפט זה בשבתו בגלגול רביעי כמותם כשעריו בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, קרי, על המבקש להימנות על המקרים ה"חריגים שבחריגים", חובה לבוא עדיהם נקי כפיים ובר לבב. כך מקל וחומר מקום שהמבקש חפץ כי בית המשפט יתערב בממצאי עובדה ומהימנות, שנקבעו על-ידי בתי הדין המשמעתיים; הלכה מושרשת היא כי באלה בית משפט זה נוטה להתערב רק במקרים חריגים וקיצוניים, לא כל שכן בגלגול רביעי.     

כמבוקש וכמוסכם, המבקש רשאי לשהות החל מיום 27.6.2013 בשעה 10:00 ועד למוצאי שבת 29.6.2013 בשעה 23:00 אצל בת זוגו.