אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול הדיון שלפניה. זאת, להוציא מצבים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית עומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין למי מן המתדיינים; הודעה משותפת מהסוג האמור לא הוגשה, ומכאן הקביעה בהתאם למתווה הנ"ל כי הסתיימו ההליכים המקדמיים.

בהתכתבויות מסוימות של גורמים ישראליים רשמיים בעניינה של המשפחה מדובר על כך שהאשה הייתה זכאית שבות. עם זאת, ברור כי מדובר בטעות. משכך, בידי בית המשפט לענינים מינהליים נתונה סמכות מקבילה לדון בטענותיו של העותר, שכן הטענות אינן יכולות להתבסס על חוק השבות.

ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה; המערער הורשע במעשי אלימות חמורים ביותר, שנעשו מתוך בצע הכסף בלבד. חומרתם של מעשים אלו מתחדדת לנוכח כפיות הטובה שבה הוא נהג כלפי המתלוננת. לכך יש להוסיף את גילה המתקדם של המתלוננת, שהייתה בת 68 ביום האירוע. משכך, אין ספק כי עליו לשאת בעונש שנותן ביטוי לחומרת מעשיו כפי שהיא משתקפת מהנסיבות שאפפו את ביצועם; לא ניתן להתעלם ממצבו הבריאותי של המערער שסובל ממחלת הסוכרת שהביאה להכרח שבקטיעה של הבהונות בגפיו התחתונות.

מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, או אז רובץ על המבקש נטל מוגבר לשכנע, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי קיים חשש שמימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך.

בית המשפט המחוזי ציין, בין היתר, כי בכל חומר הראיות לא נמצאה עדות המבססת לכאורה את הנטען בכתב האישום לפיו שני הנאשמים ירדו יחד מרכב המגנום, וכי הדבר אף עומד בניגוד לעדות נהג מונית שהיה במקום לפיה ירד מהרכב רק אדם אחד. אמירה זו יפה לעניינו של חוסין כשם שהיא יפה לעניינו של אוסמה. ואולם, כאמור, אין ראיות לכאורה אלה עומדות לבדן – ובהחלט ניתן לטעון שכשהן מתווספות לראיות לכאורה נוספות אשר עומדות אך ורק נגד חוסין, עשויה להיווצר נגדו תשתית ראייתית לכאורית אשר תצדיק את מעצרו עד תום ההליכים, תשתית אשר לא עמדה לחובת אוסאמה.