בית המשפט סיכם וקבע כי שקריו של המערער לחיילת וניסיונו "לטייח" את שאירע, מלמדים על קושי ממשי לתת בו אמון, בפרט שעה שעסקינן בשוטר האמון על אכיפת החוק. מנגד ציין בית המשפט כי אין להתעלם מחומרת האמצעי שנבחר, בשים לב לשירותו הממושך והתקין של המערער במשטרה; בהיעדר קיומן של נסיבות יוצאות דופן, אין לייחס להחלטה על פיטוריו של המערער חוסר סבירות קיצוני, בהתחשב במרחב שיקול הדעת הרחב הנתון למפכ"ל המשטרה להחליט על האמצעי המינהלי המתאים לנוכח כשל בהתנהגות שוטר.

הסעד אותו מבקש העותר הוא, כי נורה לבית הדין הארצי לקיים דיון נוסף. על-פי החוק, לא קיים בבית הדין הארצי לעבודה הליך של "דיון נוסף" ואין בית משפט זה "מחזיר" לבית הדין תיקים על מנת שידון בהם בערעור שני. די בכך כדי לחייב דחיית העתירה על הסף. ככל שהלכה למעשה הסעד המבוקש הוא כי בית משפט זה יישב כערכאת ערעור על פסק הדין הארצי, הלכה היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה.

מדובר במקרה בו נתפסה עדת התביעה בקלקלתה, כאשר היא מנסה להשחיר את פני המבקש ולייחס לו מעשים, אשר לא נעשו על-ידו. המבקש טען, כי שגתה ערכאת הערעור בכך שהתייחסה לעניין זה כאל עניין שולי, במיוחד לאור העובדה שגרסתו של המבקש לא נסתרה. לטענת המבקש, מדובר ב"מקרה קלאסי" להתערבות בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. לפיכך, טוען המבקש, כי יש ליתן לו רשות ערעור, על מנת לתקן את הרשעתו הבלתי צודקת.

דין הערר להתקבל באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעת הבקשה מחדש. שמיעת טענות הצדדים ביססה את המסקנה כי מוטב שבית המשפט המחוזי ישקול את העניין גם לנוכח התפתחויות שהתרחשו לאחר הדיון.

נוכח פרק הזמן הקצר שנותר למעצר הנוכחי, קיבלו הצדדים הצעתנו לפיה עתירה זו תימחק ובמסגרת הטענות על המעצר הבא – ככל שיוארך.