נקבע כי חרף המלצת שירות המבחן – אין מקום להמנע מהרשעתו של המבקש בעבירות שאותן ביצע. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע עוד כי חומרת העבירות שאותן ביצע המבקש, כמו גם נסיבותיו האישיות (בצד העובדה שעד לאותו מועד הוא לא ביצע את צווי ההריסה שהושתו עליו) – אינן יכולות להצדיק את אי-הרשעתו, בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת כתב. לפיכך דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את ערעורו של המבקש, והותיר את הרשעתו על כנה.

המתלוננת, קורבן העבירה, נהגה להתארח ביחד עם הוריה ואחיה בבית המערער, מבלי כל חשש כי הוא יפגע בה לרעה, והיא שמה את מבטחה בו ובסבתה. המערער ניצל את תמימותה של נכדתו הקטינה ואת האמון הרב שנתנה בו, על-מנת לספק את יצריו המיניים המעוותים, תוך שהוא גורם לה לפגיעה קשה, פיזית ונפשית, שתוצאותיה ילוו אותה לאורך שנים רבות; תסקיר קורבן העבירה מלמד על הנזק הרב שנגרם למתלוננת כתוצאה ממעשיו הנלוזים של המערער, והיא הפכה לילדה הנתונה במשבר קשה, היא סובלת מדכאון, מכונסת בתוך עצמה, מבודדת מבחינה חברתית, ועדיין מרחפת סכנה מעל לראשה.

בבקשתה הנוכחית, חוזרת המבקשת וטוענת להארכת מעצרו של המשיב – בהתייחס למסוכנותו, מחד גיסא, ולמועד הצפוי להשלמת המשפט, מאידך גיסא. באשר למסוכנותו של המשיב נטען כי זו נלמדת מחומרת מעשיו ומעברו הפלילי המכביד, הכולל, בין היתר, עבירות דומות לאלה המיוחסות לו כעת כלפי בני משפחתו, כמו גם מכך שביצע את העבירות המיוחסות לו כשתלויים ועומדים נגדו שלושה מאסרים על תנאי בהיקף כולל של 26 חודשים;אין צריך לומר שמסוכנותו של המשיב מתגברת כאשר מובאת בחשבון החזרתיות שבהתנהגות אלימה, מאיימת ופוגענית כלפי בני משפחתו הקרובים. 

המבקשת, אינה מתיימרת לטעון, כי במסגרת בקשתה מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה ציבורית, החורגת מעניינה הפרטי, אלא שלטענתה עניינה נופל בגדרם של אותם מקרים שבהם תתקבל בקשת רשות הערעור מטעמי צדק; מן הראוי לחזור ולהזכיר את שנקבע בהלכותיו של בית-משפט זה, לא אחת, כי "עמדת שירות המבחן היא אינה אלא אחד השיקולים העומדים בפני בית-המשפט בבואו לגזור את דינו של נאשם - לעיתים יאמץ בית-המשפט את המלצת שירות המבחן במלואה, לעיתים יאמץ אותה בחלקה ולעיתים ידחה אותה מכל וכל. כל עניין לנסיבותיו הוא, וכל מקרה ייבחן לגופו".

המבקש הורשע על סמך הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לצורך גזירת דינו של המבקש, הוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן. בתסקיר מיום 4.4.2013 נקבע ששירות המבחן התרשם שהמבקש חווה תקופה משברית שבה חש כישלון ודחייה בשל אי-הצלחתו בניהול עסק עצמאי, כמו גם מכך שהוא לוקח אחריות על מעשיו. על כן, המליץ שירות המבחן להימנע מלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ולהסתפק בהטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ובצו מבחן למשך שנה שבמהלכה ישולב המשיב בקבוצות טיפוליות במסגרת שירות המבחן.