כל עוד אין בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הכרעה פוזיטיבית באשר לטענת הקיזוז שהעלתה המבקשת, אין לקבוע כי פסק דין זה מקים כלפי המבקשת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשת באמצו את קביעותיו של בית משפט השלום; לפי פסק דין זה, אף קביעה משתמעת של ערכאה שיפוטית, העולה מעצם ההחלטה לדחות בקשת רשות להתגונן במסגרת הליך בסדר דין מקוצר, מצמיחה השתק פלוגתא כלפי הנתבע.

נראה כי המסקנות אליהן הגיעו הערכאות דלמטה מבוססות בחומר הראיות שהוצג בפניהן וכי המבקש אכן לא הוכיח שהוא זכאי למעמד של דייר מוגן מכוח הסכמיו עם המשיב ואף לא מכוח השיפוצים שביצע לטענתו בנכס. משכך ומשנמצאו יורשיו של המנוח, לא הייתה מניעה לכך שהמשיב לא יחדש את הסכם השכירות עם המבקש. יצוין בהקשר זה כי הערכאות דלמטה נתנו למבקש, לפנים משורת הדין, ארכות משמעותיות מתוך התחשבות במצבו הכלכלי והמשפחתי.

יש לדחות את ערעור המשיבים אשר לערעור המדינה - ערעור זה מתייחס להחרגת הסך של חמישה מיליון ש"ח מן הצו הזמני שניתן ומקובלת עלי טענת המדינה כי הטעם לאותה החרגה לא פורט בהחלטתו של בית המשפט קמא והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם יתר קביעותיו בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים; זאת בייחוד בהינתן סכומי העתק אשר הלבנתם מיוחסת למשיבים על-פי כתב האישום המתוקן, העולים עשרות מונים על שווי הרכוש שנתפס, וכן בהינתן העובדה כי לא הוצגה במקרה דנן חלופה פוגענית פחות להגשמת תכליתו של הסעד הזמני. 

ניתן ללמוד על מסוכנותו של המשיב מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום – עבירת הרצח בכוונה תחילה. האפשרות לפיה חומר החקירה הקיים בעניינו של המשיב יוביל בסופו של יום להרשעה בעבירה של סיוע לרצח או סיוע להריגה מקומה להתברר בהליך העיקרי ואין בה כדי להשפיע על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו לאור עובדות כתב האישום; הימשכות ההליכים בתיק העיקרי מקורה לא רק בהתנהלות המשיב, אלא גם בהתנהלות המבקשת ואף באילוצי בית המשפט המחוזי.

מקום שבו מדובר במידע המכיל סוד מסחרי, על המבקש לשכנע בדבר חוזק האינטרס שלו בקבלת המידע על מנת להטות את הכף לטובתו; ככל שמדובר בעיון על-פי תקנות העיון, בוודאי שיש ליתן משקל גבוה באופן יחסי לטענתו של בעל דין, כי במסמכים בתיק בית המשפט, שבהם מבקש לעיין גורם שאינו בעל ריבו בהליך המשפטי, כלולים סודות מסחריים; מצופה ממבקש העיון להציג טעם כבד משקל בדבר הצורך לעיין בתיק, על הסודות המסחריים הנכללים בו, על מנת להטות את הכף לטובתו ולהצדיק את הפגיעה בבעל הסוד המסחרי.

העתירה נראית על פניה כנאום מדיני ולא כעתירה משפטית, ואולי כפמפלט פוליטי המופנה אל הציבור הרחב, ומכל מקום לא כטיעון המופנה אל בית המשפט.