אין מקום לקבל גם את טענת המערער נגד הראיות שהועברו במסגרת בקשת ההסגרה, ובפרט טענותיו נגד עדות המתלוננת. לטעמי די בעדות המתלוננת בעבירת האונס ובראיות המחזקות אותה, כפי שנמנו על ידי בית המשפט קמא, כדי לעמוד בדרישת הראיות לכאורה; כפי שמסרה המשיבה, שותפו לכאורה של המערער לא נחקר ולא הוגש נגדו כתב אישום ברוסיה משום שלא עלה בידי הרשויות הרוסיות לאתרו. אין בכך כדי להוות אכיפה בררנית או לפסול את הסגרתו של המערער.

מצג המערער לפני הלידה היה מצג עכוז שלם (בו ניתן לחוש, בבדיקה ידנית, הן את רגליו והן את עכוזו של העובר), ואין מחלוקת בין המומחים כי בנסיבות אלה, ניתן היה ליילד את המערער בדרך וגינאלית ולא היה מקום ליילדו בניתוח קיסרי; רופאי המשיבה טעו בהערכת גילו של העובר בעת הלידה, כאשר ציינו כי גילו היה 34 שבועות, בעוד שגילו הנכון היה כ-31 שבועות. נקבע, כי לטעות זו לא הייתה כל השפעה על ההחלטה לגבי אופן הלידה, זאת כיוון שגיל העובר אינו פרמטר הרלוונטי לעניין זה, אלא משקלו; הערכת הרופאים לגבי משקל המערער בעת קבלת ההחלטה בדבר לידה וגינאלית, היתה סבירה; הפעולות שבוצעו במהלך הלידה, אשר כללו התמודדות עם"קושי מסויים בחילוץ הראש" ועלייה של יד העובר, היו מיומנות וסבירות, ואין בהן כל התממשות של סיכוני לידה נרתיקית או התרשלות כלשהי באופן ביצוע הלידה הנרתיקית.

במועד הגשת ההצעה לא היו למשיבה זכויות חכירה לגבי המגרשים המוצעים על ידה; המשיבה לא סימנה כנדרש על פי תנאי המכרז את גבולות התחנה והכניסה והיציאה לתחנה; לא צורפה תכנית עסקית מפורטת כדבעי להפעלת התחנה; לא צורף אישור ניהול ספרים ואישור על היות המשיבה עוסק מורשה במועד הגשת ההצעה.