אחת החלופות למינוי אדם כקצין פיקוח על ידי נציב שירות בתי הסוהר, הוא ניסיון שירות בבית סוהר "בתפקיד ביטחוני או בתפקיד חינוך טיפול ושיקום", עובדה המלמדת כי אף לשיטת הרשויות חלק מן המפקחים אמורים להיות למצער בעלי רקע בתחום החינוך והשיקום.

האיזון בין הבטחת מטרתו של המעצר לבין מידת הפגיעה במשיב יושג באמצעות הגדרת המאסר שבו נתון המשיב כחלופת מעצר. בית משפט זה חזר ופסק כי ניתן לראות בריצויו של עונש מאסר, כאשר נלווה לו התנאי של אי-שילוב לסבב חופשות, כחלופת מעצר ראויה; מאחר שהטעם המרכזי העומד בבסיס טענותיה של המבקשת הוא מסוכנותו של המשיב, הרי שריצויו של עונש מאסר, בכפוף לכך שהמשיב לא ייצא לחופשות, מהווה מענה לחשש זה.

במסגרת העתירה טוען העותר, בין היתר, כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן בחוסר סמכות; כי בית הדין האזורי התעלם מהוראות חוק שונות; כי בית הדין האזורי התעלם מחוות דעת המומחה מטעם בית הדין בשאלת המסוגלות ההורית; כי בית הדין האזורי פסק בניגוד לעמדותיהן של פקידות הסעד השונות שטיפלו בבנות ובניגוד לעיקרון העל בתיקים שעוסקים במשמורת קטינים, הלא הוא עיקרון טובת הילד; וכי פסק הדין רצוף טעויות משפטיות ועובדתיות אשר מחייבות ביטולו.

העותר מטופל בבית החולים לבריאות הנפש "איתנים" במחלקה הפתוחה הפעילה; לטענת העותר, למטופלים בבית החולים "איתנים" אין גישה לשירותי אינטרנט, בניגוד למטופלים בבית החולים "כפר שאול". נטען כי המטופלים זקוקים וזכאים לשירותי אינטרנט על מנת לתקשר באמצעות דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות עם בני משפחותיהם ועם העולם. בנוסף נטען כי על משרד הבריאות לפעול באופן מיידי להתקנת מזגנים בחדרי המטופלים בבית החולים על מנת למנוע מהם את הסבל מהחום הכבד אשר פוקד את האזור בקיץ; העותר נדרש, במסגרת חובתו למצות את ההליכים בטרם פנייתו לבית המשפט, לפנות לגורם המוסמך במשרד הבריאות ולשטוח לפניו את טענותיו.

ההיתר להאזנת הסתר ניתן עקב הטעיה של בית המשפט ומסירת פרטים לא נכונים לגבי מעורבותה של העותרת במגע עם סוכן זר. התשובה לכך מופיעה בגוף כתב האישום בו נטען, והדבר אינו מוכחש על-ידי העותרת, כי היא עמדה בקשר עם אבו חמזה שהוא פעיל בארגון בלתי חוקי (מהג'ת אל קודס) המהווה חלק מארגון הג'יהאד האסלמי. התשתית הראייתית, המבססת אשמה לכאורית זו, מצויה בחומר החקירה הגלוי. מסיבה שלא הובהרה די צורכה, לא יוחסה לעותרת עבירה של מגע עם סוכן זר, אך מובן, כי עצם העלאת החשד במסגרת הבקשה לקבלת היתר להאזנת סתר, אינו בגדר הטעייה או מסירת פרטים כוזבים או בלתי מדוייקים.