הבקשה שבפני אינה מקיימת אמות מידה אלו, וכל כולה נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן. יתרה מכך, הלכה למעשה, נראה כי רוב רובן שלהטענות שעלו בבקשה מכוונת כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לנוער; צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי התייחסותו של בית המשפט לנוער לסכסוך בין ההורים ולהפרת הסדרי הראייה נעשתה במסגרת בחינת שלומו וטובתו של הילד ללא חריגה מסמכות. 

המשיב סובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעת שליטה בדחפים ושיפוט חברתי פגום, ועם זאת מכחיש את מצבו ואת הצורך שלו בטיפול. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנותה של התנהגות פוגעת מצדו של המשיב, ובהיעדר חלופת מעצר העשויה לאיין את מסוכנותו, נמנע מהמלצה על שחרורו. שירות המבחן אף לא המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר במסגרת טיפולית, אך הוסיף המלצה לפיה, במידת הצורך, המשיב יהיה במעקב ובטיפול פסיכיאטרי במסגרת המעצר.

החלטתו של שר הפנים היא בלתי סבירה, שכן עברו הפלילי של העותר אינו מעיד על מסוכנות כיום. בהקשר זה טוענים העותרים, כי את העבירות ביצע העותר בגיל צעיר, לפני 28 שנים, אולם מאז לא נחשד במעשה פלילי כלשהו. לטענתם, מעצם העובדה שבמשך שבע שנות שהותו של העותר בישראל, ללא הסתבכות עם החוק ותוך ניהול אורח חיים נורמטיבי, ניתן ללמוד על היעדר מסוכנות. לפיכך, סבורים העותרים כי יש להתערב בהחלטת שר הפנים באופן שיוענק לעותר מעמד עולה, או לחלופין תוענק לו אשרת ישיבה בישראל.

העותרים הביעו התנגדות למתן צו כאמור ועמדו על בקשתם שמשמעותה גיוס מיידי של בני הישיבות. הפרקליטה שהתייצבה מטעם פרקליטות המדינה, וכן הפרקליט שהופיע מטעם הכנסת, הודיעו על הסכמתם; קבלת העתירות משמעה ציווי על המשיבים 4-1 לגייס את בני הישיבות. לעומת זאת, מתן צו ביניים שמקפיא את מירוץ הזמן אין משמעו המעשי קבלה של העתירות, אך הוא מונע הפקת יתרון כלשהו בתקופת הביניים עד להכרעה בעתירות או עד להתפתחות בעלת רלוונטיות.

הימנעות ממסירת המידע למשפחות בדרך המבוקשת בעתירה – אין משמעה כי התקלה לא תיחקר או שהמידע לא יימסר בסופו של דבר למשפחות. אין תלות הכרחית בין עניינים אלה. גם בלי שימסור המשל"ט באופן מיידי את המידע האמור למשפחות, קיימות מסגרות ודרכים לברר את המידע, לבקש לחקור את שאירע ולהתלונן על כך. בנוסף, כפי שציינו המשיבים, ככל שמתגלה חשד לביצוע עבירה פלילית אגב הבירור העובדתי, ניתן לפנות לגורמים האמונים על חקירת חשדות מעין אלה – משטרת ישראל או המשטרה הצבאית החוקרת, לפי העניין.

בית המשפט לעניינים מינהליים מצא כי המשיב אינו משתף פעולה עם הליכי הרחקתו, אך בכל זאת ראה להורות על שחרורו כדי לאפשר לו לפנות לארגון CIMI, לשם הסדרת יציאתו באמצעות דרכון של מדינת מאלי.