המבקש טען כי החלטתו של בית המשפט אינה מיישמת את הרציונאלים שבבסיס הליך פשיטת הרגל בכלל ושל סעיף 69(א)(3) לפקודה בפרט, וכי לאור נסיבותיו האישיות, היה מקום להחיל את ההפטר המוחלט גם על חובו כלפי המל"ל.

לא בנקל תוענק רשות ערעור בפני בית משפט זה, היות שזו שמורה אך לאותם מקרים יוצאי דופן, המעוררים שאלה משפטית נכבדה או סוגיה ציבורית כבדת משקל, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה, וכן במקרים,  מיוחדים ונדירים ביותר, המגלים חשש לעיוות דין, או כאשר עולה מהם אי-צדק ברור כלפי המבקש. 

כאשר עומד על הפרק מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים נגדו, בית המשפט נדרש לבחון קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו. בשלב זה אין לדרוש הוכחה ברמת ההסתברות המקובלת במשפט הפלילי – מעל לכל ספק סביר; די בכך שכוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה מקים סיכוי סביר לכך שעיבודן של הראיות במהלך המשפט – תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של חקירות ומבחני קבילות ומשקל – יוביל בסופו של יום להרשעת הנאשם.

בחן נציב שב"ס את בקשת המבקש לצאת לחופשה. בהחלטתו מיום 11.3.2013, דחה נציב שב"ס את הבקשה, וזאת על יסוד העבירות בהן הורשע המבקש, אשר יש בהן "מסוכנות אינהרנטית לביטחון המדינה וביטחון הציבור". עוד קבע נציב שב"ס בהחלטתו, כי יציאתו של המבקש לחופשה עלולה להוות פלטפורמה לחידוש המגעים עם ארגון טרור עמו היה בקשר עובר למאסרו.

המבקשת היא אזרחית אוקראינה, שנכנסה לישראל כתיירת. בחודש יוני 2013 הגישה בקשה למתן הארכת אשרת כניסה לישראל מסוג ב/2, על יסוד קשר שנרקם בינה לבין אזרח ישראלי וכוונתה למסד עימו את קשר. ביום 7.8.2013 נדחתה הבקשה, לאחר ריאיון שנערך לשניים, לאחר שנמצא כי בקשתם לא עומדת בדרישת כנות הקשר.

המשיבה עתרה לסלק את התובענה על הסף בטענה שמגבלות הבניה הוטלו על המקרקעין מכוח סעיף 160 לחוק התכנון והבניה אשר אינו מקנה כל זכות לפיצוי לנפגעים פוטנציאליים.

קיומו של סעד חלופי: כל הטענות, אשר מעלה העותר בעתירתו, מקומן להתברר על ידי בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אשר בסמכותו ליתן את כל הסעדים אותם מבקש העותר. ואכן, העותר פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה מנהלית – ועתירתו נמחקה בהסכמה עקב שיהוי בהגשתה.

הבקשה דנא הוגשה בשיהוי רב למן הגשת שני ההליכים; מכתבי הטענות עולה, כי בעלי הדין היו מודעים לקיומו של ההליך המקביל. זאת ועוד, באחד מן ההליכים, המתברר בבית משפט השלום בפתח-תקווה, הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית דיון.

בפתח תסקיר המבחן, עמד שירות המבחן על הרקע האישי המורכב של המבקש; על שימושו התכוף בסמים קשים; ועל עברו העשיר – הכולל כ-13 הרשעות בעבירות רכוש, אלימות ומרמה, שבגינן הוא אף ריצה עונשי מאסר ממושכים. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע המבקש, ציין שירות המבחן כי המבקש לא הביע חרטה כנה, וכי הוא אינו מפנים את המשמעות של השתלבות בטיפול אינטנסיבי בקהילה.