העורר לא צרף לעררו דבר מלבד ההחלטה מושא הערר, והחלטה נוספת שהגיש ביום הדיון. העורר אף לא נקב במספרי ההליכים השונים, מה שאילץ את בית משפט זה "לעבודת מחקר" רבת היקף בניסיון להתחקות אחר כל עלילותיו וגלגוליו של התיק. אפרט להלן את הדברים, וצר לי לקבוע כי למקרא ההחלטות שלא צורפו לבקשה, איני משוכנע כלל וכלל שאי צירוף ההחלטות הקודמות לא נעשה בכוונת מכוון.

תנאי המכרז עצמו כללו סעיף בדבר הארכת תוקף הערבות, ואיני רואה לפרש את הסעיף, ככולל חובת הארכה אחת בלבד. דומה כי גם המבקשת עצמה לא פירשה כך את הסעיף, והא-ראיה כי האריכה את הערבות הבנקאית פעמיים; הרציונל שבבסיס הדרישה לערבות בנקאית בשלב המכרז אינו אותו רציונל שבבסיס הדרישה לערבות ביצוע מהזוכה במכרז. לכן, אין מקום להשוואה שביקשה המבקשת לעשות בין סכום ערבות הביצוע לסכום הערבות שנדרש במכרז.

פסק דין הניתן על ידי בית משפט זה בדן יחיד הוא סופי, ולא ניתן לערער עליו. דינה של בקשה לעיון חוזר להתקבל רק במקרים חריגים שבחריגים, שבהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת בתוכן פסק הדין או טעות פרוצדורלית של ממש באופן מתן פסק הדין.

שיקול הדעת המסור לרשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור; הרשמת העניקה למערער, לפנים משורת הדין, מספר ארכות להפקדת העירבון, וזאת על אף קביעתה מהחלטתה הראשונה מיום 7.4.2013, כי המערער לא הוכיח מצוקה כלכלית כנדרש לטובת פטור מתשלום עירבון.

טוען המבקש כי החלטה שלא לשלב אסיר בסבב חופשות אך ורק בשל כך שבעבר נמלט מן המשטרה, מעוררת את השאלה העקרונית האם אין חשיבות לעובדה כי האסיר הסגיר את עצמו ולטענתו התעלמות מנתון זה, יש בה כדי להוות תמריץ שלילי לחשודים נמלטים להסגיר עצמם למשטרה; המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט קמא שגה בכך שקבע כי רק בחלוף מחצית מתקופת מאסרו יהיה זה בלתי סביר שלא לשלבו בסבב החופשות ומדגיש כי נותרה לו תקופת מאסר של כשנתיים עד אשר עניינו יעלה לדיון בפני ועדת השחרורים, וכבר עתה, יהיה זה בלתי סביר להניח כי לא יחזור מחופשתו, במיוחד כאשר יש סיכוי טוב כי שליש מתקופת מאסרו יקוצר.