משלא צורפה המתלוננת לערעורו של המערער, אין מקום לדון בטענות המופנות כלפי גובה הפיצוי שנפסק לטובתה. ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב במידת העונש, למעט במקרים של חריגה קיצונית ממדיניות הענישה במקרים דומים או כאשר נגלית לעין טעות מהותית בגזר הדין. תדירות הגוברת של מקרי שוד של טלפונים חכמים, הובילה למגמת החמרה בענישה, במטרה להעביר מסר חד-משמעי שיתרום להגנה על שלום הציבור ובטחונו.

מדובר בהחלטה מבצעית-מקצועית שנובעת משיקולים שבתקציב, על אף היותה ביטחונית. בהחלטות מעין אלה השיקול התקציבי הינו רלוונטי ולגיטימי מאחר ואנו לא חיים בעולם של "צ'ק פתוח". יש צורך למצוא איזון בין השיקולים הביטחוניים לבין המגבלות התקציביות הנתונות. למפקד הצבאי הידע, המומחיות והאחריות עקב כך שהשופטים לא מומחים לענייני צבא לו נתונה ההחלטה הסופית ושיקול הדעת.

לא כל חידוש הילכתי מקים עילה לקיומו של דיון נוסף. דיון הנוסף הוא הליך השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן, ובית משפט יידרש אליו רק כאשר בהלכה שנפסקה ישנם חידוש, קשיות או חשיבות משמעותיים במיוחד. בנוסף דיון נוסף אינו המקום לערער על קביעה עובדתית שנעשתה בפסק-הדין, ויש ליתן משקל לכך שפסק-הדין ניתן פה-אחד, כנימוק לדחיית הבקשה.

רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים מצומצמים, כאשר מתגלה עיוות דין כלפי המבקש, או כאשר הבקשה מעוררת סוגיה משפטית כבדת משקל או רחבת היקף מה עוד שלא נמצא  פגם כלשהו בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. כמו כן הכלל בדבר פומביות הדיון, הוא בעל מעמד חוקתי בשיטת המשפט הישראלי והחריגים לכלל זה יפורשו, על פי רוב, בצמצום.

טענות פרטניות, אינן מעלות כל שאלה עקרונית, ונבחנו על ידי הערכאות הקודמות.אינן עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף גזר הדין שניתן מצוי בתוך טווח הענישה המוסכם, ואף איננו מצוי ברף הגבוה שלו. בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשת רשות ערעור המופנית כנגד גזר הדין בלבד מטעמים של "עיוות דין".

בתיקים העוסקים בארגוני פשיעה גם אם מדובר בחלק יחסי קטן בעבירות מחלקם של נאשמים אחרים בתיק, מאחר ומדובר בעבירות חמורות רמת המסוכנות של המשיבים גבוהה.

אין חלופת מעצר שהינה חלופה הרמטית, ניתן לצפות כי הימצאותו של קטין במעצר בית מלא ומוחלט בבית סבתו, תחת פיקוח הוריו ואחיו הבוגרים, תקטין עד מאד את הסיכון הנשקף הימנו לכלל הציבור.

על יוזם הערעור להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך. מאחר ואין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול הערעור, כל עוד קיים חשש שההליך יידחה בשל אי-הפקדת עירבון. לפיכך, הפקדת העירבון במלואו היא תנאי להמשך הטיפול בתיק, כי עיכוב ניכר בהפקדת העירבון משמעו עיכוב בטיפול בערעור. לכן לא נהוג לפרוס את העירבון לתשלומים, אלא רק שהוכח שיש חוסר יכולת כלכלית.

הלכה ידועה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ופליליים, קל וחומר שבמסגרתה הסעד המבוקש הינו "פתיחה מחדש" של החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון שניתנו לפני מספר שנים והפכו חלוטים זה מכבר. 

הלכה פסוקה המעניקה משקל נכבד לעמדתו של השופט הסבור שלא יוכל להמשיך ולדון בתיק. עורך-דין לא יקבל על עצמו לייצג צד בנסיבות שיש בהן כדי להביא לפסילה אוטומטית של השופט בשל עצם הייצוג, ודי בכך שיש לעורך הדין "יסוד להניח" כי השופט ייפסל בשל כך.