ערכאת הערעור לא מתערבת בעונש אלא אם כן מדובר בטעות מהותית או שכזר הדין חורג מהמקובל. עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אגב התעלמות מהוראות השוטרים לעצור הינן עבירות המקבלות ענישה משמעותית ומרתיעה וזאת לשם הגנה על הנוסעים וכלל המשתמשים בדרך. קטינות אינה חיסינות אלא רק שיקול נוסף אך לנוכח העבירות החמורות ענישה של מאסח מאחורי סורג ובריח אינם חורגים מהענישה המקובלת.

בבחינה האם יש להאריך מעצר מעבר לתשעה חודשים נדרש איזון בין זכותו של הנאדם לחירות לאור חזקת החפות העומדת לו, לבין אינטרס הציבור. במסגרת בחינת האיזונים יש מספר שיקולים אותם יש לבחון ואחד מהם הינו עוצמת המסוכונות של הנאשם וחומרת העבירות. הכלל הוא כי אומנם ייטו לשחרר עצור המצוי זה ימים רבים במאסר אך אם נראה כי עוצמת המסוכנות גבוהה היא והדבר יסכן את הציבור ורכושו יעדיפו את האינטרס הציבורי בהשארתו במאסר על פני זכות הנאשם לחירותו.

 כאשר מבוקש הארכת מועד בחלוף תשעה חודשים כשלב ההוכחות טרם החל בעקבות דחיות חוזרות ונשנות מצד ההגנה, בית המשפט יעניק הארכה המבוקשת.

אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות היא מחמירה. הטעם לדבר הוא שמדובר בהליך שנועד להיות מהיר, יעיל וזול. בירור נוסף בערכאת הערעור ייקר את עלויות ההתדיינות ועלול לפגוע בתכליתו האמורה. הדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר ב"גלגול שלישי".

בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך. ושנית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית. לשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית.

לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו.

עיתונאי צריך להשתמש במקורות על מנת לשאוב מידע. חובת הזהירות בשימושו במקור נגזרת מהאינטרס הציבור לדעת מידע אמין, איכותי ומקיף בעל עניין ציבורי. העיתונאי הינו שליח הציבור ולכן יש להגן על המקור אשר מסכן את פרנסתו ולעיתים קיצוניות אף חייו. עובד ציבור המשמש כמקור לא תמיד יחטא לאינטרס הציבורי. החברה צריכה לעודד את מעשיו המתריעים בפני שחיתות ופגיעה בציבור בסייג שאינה פוגעת בחקירת משטרה ומשבשת אותה.
 

בבקשה לפטור מעירבון יש להוכיח אי יכולת כלכלית התתמך בנתונים ואסמכתאות לגבי הוצאות המבקש. כמו כן יש ליתן טעם מדוע אין אפשרות להסתייע כלכלית בסביבה קרובה. המרת העירבון בערבות צד ג'. אינה חלופה שוות-ערך להפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית, ולבקש המרה כזו יש צורך בפירוט החלופה המוצעת והסבר מניח את הדעת למה להיעזר באותו צד ג' להפקיד את הערבון.

התנאי למתן פטור מעירבון הינו שעליה להציג תשתית עובדתית וראייתית, ולוּ מינימאלית, להיעדר יכולת כלכלית. שנית, התחייבות עצמית אינה נחשבת כ"ערובה סבירה אחרת" לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולמעט במקרים חריגים אין מקום להסתפק בה חלף עירבון במזומן או על דרך ערבות בנקאית.

לא ניתן להגיש מסמכים בשלב הערעור לבית המשפט לשם ביסוס עניין שבעובדה. הכלל הוא שכל עוד לא הוחלט להתיר את צירוף הראיה יש להסתפק בציון "עיקר מהותה". הוראות סעיף 7(ב) מבהירות כי "עיקר מהותה של הראיה" אינה ציטוט מתוכה או תיאורים מפורטים מידי אשר חושפים לחלוטין את הראיה לעיני בית המשפט.

ערכאת הערעור לא תתערב בחומרת העונש שנקבעה אלא במקרים חריגים ובמקום בו הגרסה העובדתית שהתקבלה אינה מתקבלת על הדעת. כלל זה זוכה למשנה תוקף, כאשר ההשגות מופנות כלפי ממצאי מהימנות. בבסיס כלל אי ההתערבות עומדים הטעמים הבאים- השליטה והבקיאות שיש לערכאה הדיונית בחומר הראיות על כל דקויותיו; היתרון שיש לערכאה הדיונית אשר ראתה, שמעה והתרשמה מהעדים באופן ישיר ובלתי אמצעי;  נסיונם רב השנים של שופטי הערכאה הדיונית בהערכת מהימנות של עדים.