בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית ושנית עליו להוכיח את סיכויי ערעורו.

הימנעות מפירוט מלוא העובדות הרלוונטיות להכרעה העתירה, ובפרט הסתרת הליכים משפטיים קודמים, מעידות על חוסר נקיון כפיו של העותר. בנוסף, עשיית דין עצמי, עוד קודם שניתן פסק הדין בעתירתו הקודמת וגם לאחר מכן, מצדיקות כל אחת לחוד דחיית העתירה על הסף. בית משפט אינו בגדר מוסד "תכנון על" ואין הוא נוטה ככלל להתערב בהחלטות מקצועיות של רשויות התכנון, אלא אם מצא סטיית הרשות מכללי המשפט המנהלי, חריגה מסמכותה, חוסר תום לב או סטייה קיצונית ממתחם הסבירות.

אם אין כל סיבה מהותית להשארת הדיון בבית המשפט בו התביעה הוגשה ואם אין מאזן נוחות לטובת מי מהצדדים ניתן להתחשב במבחן הזיקות של התביעה ועל ידי כך לקבוע האם ולהיכן יועבר הדיון.

כל עוד ישנו פגם בכתב האישום אך הדבר הודע לנתבע לא יהיה ניתן לטעון כי נפל פגם בהגנה. תקופת ההתיישנות תחלוף מעת מועד התגבשותה של עבירת הבנייה, לפי סעיף 34 לחוק התכנון הירדני.

בכדי לעכב פסק דין שעניינו ביצוע החלטות כספים יש צורך להרואת כי מדובר במצב חריג למשל שיגרם נזק קשה אם יעשו כן. 

בית המשפט לא יתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית. כאשר טוענים טענה כנגד מתחם הענישה יש לבחון מה היא העבירה. במקרה זה מדובר בגניבת רכב. בית המשפט קבע כי עבירה זו הינו עבירה חמורה לאור פגיעתה בקניין, הפרטיות ותחושת הבחטון של המשתמש ברכב במובן הצר וכמו כן מסבה נזק פנימי לחברות הביטוח אשר מעלות הפרמיה בהתאם. נכון הדבר במיוחד כרשר מדובר בעסק של חברות השכרת רכבים. העבירה חמורה שבעתיים כאשר מדובר בחבורת גנבים מאורגנת. על כן מתחם הענישה ראוי.

ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש רק כאשר ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה כשיש נסיבות חריגות הן המחוקק והן ביתה המשפט עמדו על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין גניבת רכבים הפוגעת הן בציבור החל מפגיעה בפרטיותו ועד לפגיעה כספית בו מאחר והפרמיות עולות בהתאם. אולם אם מתרשם בית המשפט כי מדובר באדם שיכול להעיזר בשיקום יטה בית המשפט להקל בעונשו ולבחון דרכי שיקומו.

אין צורך לבקש צו ביניים כנגד מינוי וכניסה לתפקיד שכן צעד זה הוא בלתי הפיך.

בית המשפט לא יתן רשות ערעור לא עילה.

כאשר בוחנים העברת דיון לבית משפט אחר במחוז אחר יש צורך להראות כי מאזן הנוחות נוטה למי מהצדדים יש לבסס את הטענה. בית המשפט במקרה זה החליט שלא להעביר הדיון ממחוז צפון למחוז ירושלים אלא להעבירו למחוז המרכז.