תנאי היסוד לקבלת פוטר הינו הוכחת חוסר יכולת כלכלית. לשם עמידה בתנאי זה יש להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית הכוללת את הוצאות התא המשפחתי. התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון זאת ועוד, חזקה על בעל-דין המציע "התחייבות אישית" – כלומר מתחייב לשלם את ההוצאות אם תפסקנה לחובתו – שיש ברשותו גם מקורות להפקדת עירבון.

בקשות רשות ערעור תתקבלנה במשורה ואך במקרים המעלים שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה עקרונית רחבת היקף, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה, וכן במקרים בהם קיים חשש לעיוות דינו של המבקש או כאשר קיימים שיקולי צדק כלפיו. אישור מסירה הינו קביעה עובדתית ואין מקום להרהר אחריה. על אישור המסירה שהציגה המשיבה מופיעה חותמת "לא נדרש" המלמדת כי ההזמנה נשלחה למבקש.

אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" הינן שיש לחרוג מנסיבות המקרה הקונקרטי, או לעורר חשש לעיוות דין, ללא זה אין להתערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית.

את החלטת ביניים בנושא עיכוב פסק דין בהליך מול ערכאת ערעור בגלגול שלישי יש לבחון שני תנאים מצטברים שביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות": הראשון, סיכויי הערעור; והשני, מאזן הנוחות – היינו: השוואת הנזק שייגרם למבקש אם הביצוע לא יעוכב והערעור יתקבל, לנזק שייגרם למשיב אם הביצוע יעוכב והערעור יידחה. לצד זאת, יש לזכור כי היענות לבקשה לעיכוב ביצוע אינה מעכבת את ביצוע פסק דין שעליו מערערים.

מתן רשות לערור תינתן במקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית נכבדה בעלת השלכות רוחב. אך בהתחשב בכך שמדובר בשלילת הזכות לחירות – לעיתים רחוקות תוכל להינתן רשות לערור גם כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת. נסיבות חריגות ומיוחדות כאלה עשויות להתקיים כשהחלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויות הנאשם מעבר למידה הדרושה, או מנגד – במקרים שבהם נראה כי החלטת בית המשפט המחוזי לא ייחסה את המשקל הראוי לביטחון הציבור.

לא ניתן להגיש לערכאת הערעור ראיה, בעיקר לא אלו שהתרחשו עובר למתן פסק הדין, שלא הוגשה לערכאה הדיונית אלא אם הדבר יאפשר פסק דין או כל סיבה חשובה אחרת, למשל לא ניתן היה לגלותה לפני בשקידה ראויה וכן המבקש נהג בתום לב. לא ניתן לסתור בראיות החדשות את הנטען בהליכים הקודמים ודבר זה יהווה השתק שיפוטי ויחול ביתר שאת בטענות עובדתיות, ותחולתו תהא קשיחה במיוחד כאשר מדובר בטענות עובדתיות שאינן רק חדשות, אלא גם סותרות את טענות הטוען לפני הערכאה הדיונית.

תיק המוצגים המוגש בערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות וכאלה אשר התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור וזאת במטרה לייעל את הדיון בערעור על-ידי התמקדות במסמכים הרלוונטיים מתוך שלל המסמכים שהונחו לפני הערכאה הדיונית והתקבלו כראיה 

בדרך כלל, ובהעדר שינוי מהותי בנסיבות, בית המשפט לעניינים מינהליים לא יאפשר הגשת חוות דעת בעתירה מינהלית, כשחוות הדעת לא הוגשה תחילה לוועדות התכנון. בית המשפט לעניינים מינהליים אינו ערכאה ראשונה לבחינת עניינים תכנוניים. על הצדדים להעלות את טענותיהם הנתמכות, במידת הצורך, בחוות דעת, בפני רשויות התכנון, אשר הן הגורם המקצועי לבחינתן. אין זה ראוי שהמדינה תנהג אחרת מהאופן שבו אנו דורשים מבעלי דין אחרים לנהוג, לא אחת בעקבות טענות של המדינה.

לא תתערב ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, שיתרונה הוא ביכולת ההתרשמות הישירה מן העדים באופן בלתי אמצעי, למעט במצבים חריגים כגון הוּכחה תשתית עובדתית או משפטית המצדיקה חריגה מהכלל. אין צורך במודעות לדרך המדוייקת של השתלשלות האירועים, וכי די במודעות לסיכון הנוצר על-ידי נסיבות המקרה לשם יצירת ההתרשלות.

רשות ערעור "בגלגול שלישי" תנתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין.הגנת "הסיכון הכפול" – אין ממש. עם פטירתו של הבעל, הוא כבר איננו צד להליך המשפטי המתנהל, ברי כי המבקשת איננה יכולה לטעון לתחולתה של הגנת "הסיכון הכפול" בשל הליכים שהתקיימו בעבר כנגד הבעל, ולא כנגדה.