כאשר ניתן למבקש פטור ממתן עירבון לפנים משורת הדין להשלים את החסר בבקשתו באסמכתאות מתאימות אך המבקש לא עושה כן - הבקשה תידחה.

רשות ערעור שני ינתן רק אם עולה מטענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, משפטית או ציבורית או אם יש שיקולי צדק ייחודים. ערכאת הערעור לא תתערב ללא סיבה מספקת בממצאים העובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו על ידי ערכאת הדיון במיוחד שמדובר בגלגול שלישי. אין לצפות להנמקה מדויקת הכוללת כל שלב בדרך אל התוצאה אלא באופן מספק.

שחרורו של אסיר טרם זמנו במסגרת שחרור מינהלי אינו מהווה זכות מהותית, אלא הנאה עקיפה ממחסור מערכתי נקודתי במקומות כליאה לאסירים. ההסדר החוקי החדש משנה את סדרי השחרור המינהלי אך אין בו משום פגיעה בזכויות ותחולתו של חוק כזה הינו אקטיבית ולא רטרוספקטיבית.

חיוב עורך דין בהוצאות אישיות הוא צעד שמחייב זהירות ומתינות אך מדובר בסמכות "טבועה" של בית המשפט, הנובעת מהצורך בניהול הדיון בכל תיק באורח יעיל ותקין. אולם כאשר נעשה ניצול לרעה של הליכי המשפט כגון הגשת בקשות חסרות בסיס משפטי ואיום כי ב"כ המבקש ידרוש פסלות שופט על רקע קרבת משפחה אם ינתן החלטה לא לטובתו או אז יהיה נכון להשתמש בצעד זה.

שאלת פרשנותו של חיקוק פלוני עשויה, להצדיק מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, בהיותה שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים – ואולם זאת תינתן, ככלל, במקום שבו הדבר נדרש כדי לתרום לאחידותה של ההלכה, לנוכח קיומן של הכרעות סותרות של בתי המשפט המחוזיים או כאשר הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט במקרה הנתון איננה סבירה על פניה.

השגות המערער על תוכן החלטותיו של בית המשפט ועל התנהלותו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות. זאת ועוד, עיתוי הגשת בקשת הפסלות בשיהוי כה ניכר אומר דרשני. יש צורך בהסבר מדוע חיכה המערער והגיש את בקשת הפסלות אך במועד בו עמדו להישמע ההוכחות. כמו כן בית המשפט קבע כי חששו של המערער אינו אלא חשש סובייקטיבי אשר אינו מקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי.

כאשר שווי מקרקעין האמיר עקב אישור תכנית, יחויב בעל הזכות במקרקעין בתשלום היטל השבחה עבור הפעילות התכנונית המשביחה. זאת לאור התעשרתו כתוצאה מפעולה תכנונית שביצעה רשות התכנון. קביעת השיעור התנאים והדרכים לגביית ההיטל תבחן מול סעיף 196א לחוק, תוספת השלישית לחוק, המבחינה בין מקור ההשבחה לבין מהות ההשבחה. שמאי יבדוק את שווי הנכס לפי שיקולים שמאיים ויבחן את שני המצבים (החדש והקודם) וההפרש ביניהם יהיה ההשבחה.

ככלל, אמת המידה לקביעת גובה העירבון היא גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. לצורך אומדן זה נשקלים שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. אין זהות הכרחית בין גובה ההוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית לבין סכום העירבון שיופקד בערכאת הערעור. לאחר בחינת מכלול זה ניתן לאשר הגדלת העירבון.

ההגיון אומר, וההיבט החברתי-הציבורי מצדיק זאת, שכאשר מדובר בהליך פלילי, בהרשעה או בזיכוי של אדם, אשר הואשם בביצוע עבירות כנגד החברה, או כאשר ההשגות המושמעות הן כנגד מידתו של העונש לקולה או לחומרה, ראוי הוא שלבית המשפט, המתבקש להאריך המועד להגשת ערעור, יוענקו סמכות רחבה וגמישות רבה בבואו להכריע בבקשה כל עוד יש טעם ממשי המניח את הדעת כמו כן ראוי שכל בקשה כזו תבחן על פי נסיבותיה הקונקרטיות.

ניגוד עניינים, במיוחד כזה שעבר בירור מעמיק בערכאה הדיונית, לא ישמש טענה לקיום דיון נוסף, שיקול נוסף הינו עובדת פסק הדין שניתן פה-אחד. עובדה זו תוביל גם היא לשיקול לדחיית העתירה.