בבקשת רשות על החלטה בדבר גילוי מסמכים לשם אישור תובענה ייצוגית יש לבחון האם המסמכים המבוקשים הינם רלוונטים לבקשת האישור. ככל שמדובר בנהלים וככל שנתונים דומים כבר הועברו במסגרת הבקשה - בית המשפט ייטה לאשר זאת.

בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים בהם נפל פגם ממשי בהחלטה כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק וכן למקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק, כך בדרך כלל וכך בפרט כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לסדרי הדיון בבית הדין הרבני אלא אם המקרה בא בגדר החריגים.

העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת התביעה שלא להגיש ערעור על זיכוי נאשם. השיקולים הרלוונטיים להגשת בקשת רשות ערעור כוללים את האינטרס הציבורי שבעניין. אינטרס היכול לבוא לידי ביטוי במקרה של הפרט. שיקול נוסף הינו נפילת טעות מהותית בפסק הדין שממנו נגזרה החלטת התביעה שלא להגיש הערעור. על כן ועל אף הנסיבות הקשות חלילה לשופט לעבור בקפיצה מהעובדות אל הצדק, כאילו אין דין חוצץ ביניהם. כבודו של הצדק במקומו מונח, אך הוא חייב להיות מושתת על תשתית של דין.

חוק השבות קובע כי כל יהודי ובני משפחתו זכאים לעלות לארץ וזאת על מנת לא ליצור פיצול בין משפחות וכל זאת לשם עידוד יהודים החיים בתפוצות לעלות ארצה. על המבקש לקבל אשרת כניסה עליה מכוח חוק השבות יש הנטל להביא ראיות מנהליות בעלות משקל וערך הוכחתי שאדם ורשות סבירים יסתמכו עליהן לשם הוכחות יהדותו.במידה ומשרד הפנים מעלה חשש על בסיס ראיות שיש בידיו כנגד הוכחת היהדות נטל הוכחה עובר על כתפיו ועליו להביא ראיות כבדות להוכחה ולא להסתפק בחשש וספקות גרידא.

כשגוזרים עונש קטין השיקול השיקומי מהווה משקל נכבד ולא בנקל יגזר עונש מאסר על קטין. עם זאת, אינטרס לשיקום קטינים לא מקנה חסינות מפני נשיאה בתוצאות מעשיהם ולעולם יש לאזן את שיקולי השיקום בעניינם אל מול אינטרסים ועקרונות חשובים אחרים, בהם הגמול וההרתעה. לצורך מלאכת איזון יש צורך להידרש בין היתר לטיב העבירה, לנסיבותיה, למידת חומרתה ולתדירותה בחברה בכלל. לציבור אינטרס מובהק וחד משמעי להרתקת יחידים ובים מפני נקיטה בכוח ואלימות יישוב סכסוכים ושימוש בסכין לשם כך.

הלכה היא כי בית משפט יתערב בגלגול שלישי בבקשות המעלות שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינן הקונקרטי של הצדדים. באשר לקביעות עובדתיות שגלגול שני בחר לא להתערב בהן במסגרת הערעור, וקל וחומר כי גלגול שלישי לא יידרש אליהן  כדבר שבשגרה.

ישנה סמכות להאריך את המעצר שלא בנוכחות על פי סעיף 16(2), שאינה מוגבלת ל-24 שעות. ואולם, כמו בכל הפעלת סמכות, היא לחוד ושיקול הדעת לחוד: ועל בית המשפט לשקול לפי הנסיבות הרפואיות כיצד להפעיל את סמכותו במקרה של עצור מאושפז; אם להסתפק בייצוג  על-ידי הסניגור (וכמובן חיוני לכך תוכנה של חוות הדעת הרפואית מבחינת מצבו הפיסי והקוגניטיבי של העצור), או – במנעד – לעשות מאמץ מיוחד לאפשר דיון בנוכחות העצור עצמו.
 

כאשר צד לא מעדכן את שינוי מענו בית המשפט יראה קבלת "עזב ללא מען" כדואר שהומצא כראוי שכן על אחריות בעל הדין לעדכן את בית המשפט בהתאם. יש להציג טעם מיוחד בבקשת למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין לפי חוק הבוררות.

סעיף 36ו(ד)(2) העוסק בצווים זמניים שניתנים להבטחת אפשרות מימוש החילוט, קובע כי על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף זה כערכאה ראשונה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד. יש לפרש את סעיף 36ה כך שיחול גם על ערעור על צו זמני שניתן מכוח סעיף 36ו, ולפיכך יש לערער על ההחלטה בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי.