דיון נוסף אינו מסגרת מתאימה לערער אחר קביעה עובדתית, ואין הדבר מהווה עילה לקיומו של דיון נוסף. אי קבלת טענת "אי שפיות זמני" לעניין חברות בכת גם אינה הלכה כי אם הוחלטה לאור מקרה פרטני. בית המשפט יורה על עריכת דיון נוסף רק מקום בו ההלכה שבגינה מבוקש דיון נוסף נקבעה בפסק-דינו של בית המשפט זה באופן ברור ומפורש. יש חשיבות לכך שפסק הדין נושא הערעור ניתן בפה-אחד.

כאשר בית המשפט סבור כי לשם עשיית צדק יש לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות אותן רשאי בית המשפט של ערעור לעשות כן  לאחר בדיקה כי: האם היה באפשרותו של המבקש להשיג את הראיות הנוספות במהלך הדיון בערכאה הקודמת; האינטרס בדבר השמירה על עקרון סופיות הדיון; טיבן של הראיות הנוספות והסיכוי שהגשתן תביא לשינוי התוצאה שאליה הגיעה הערכאה הקודמת. דבר זה יכול להנתן הן לאור בקשת הצדדים או ביוזמת בית המשפט.

על בית המשפט להיזהר מהענקת הסעד הנעתר בטרם שמיעת טענות הצדדים בערעור, ובפרט כאשר הסעד הנעתר מבקש להביא לשינויו של המצב הקיים, להבדיל משימורו עד להכרעה בערעור.

על אף חומרת העבירה והנזקים שנעשו למתלונן יש לאשר עיכוב ביצוע פסק דין עד לגזר דינו של עראת הערעור לעניין בחינת המשך הליך השיקום אשר נושא פרי.

חקיקה רטרוספקטיבית הינה זו המשנה בעתיד את המעמד, התכונות והתוצאות המשפטיות במצבים שנסתיימו לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף. חוק הוא אקטיבי אם נועד לשנות, ואכן משנה, את המצב המשפטי קיים. הרשות תפעיל את שיקול דעתה אם ראוי להחיל את ההחלטה המנהלית אקטיבית או לקבוע תקופת מעבר. חופש העיסוק נפגע כשהחלטה שלטונית פוגעת בעקיפין במימוש חופש העיסוק הלכה למעשה, אך לא כל מעשה כזה יש בו ממש להשפיע על עיסוק האדם בחופש העיסוק במשמעותו החוקתית.

על המבקש עירבון יש לעמוד בנטל ההוכחה כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה ואין די באמירה כוללת, למשל שאין באפשרות הורי הצדדים לעזור לצדדים בכספים נוספים. כמו כן עליו להציג תשתית ראייתית למצבו הכלכלי. כמו כן המבקש צריך להראות את סיכויי ההליך הלכאוריים.

נאשם יכול לחזור בו מהודאתו רק באישור בית המשפט, אשר תנתן רק מטעמים מיוחדים שירשמו כגון חשש ממשי כי ההודאה לא נעשתה מתוך הבנה ורצון אמיתית. בחינת עיתוי הגשת בקשה כזו תבחן מאחר שככל שהבקשה הוגשה בשלב מאוחר כך הדבר יעיב על כנותה ולהעיד כי הבקשה חלק מטקטיקה משפטית. מדיניות הענישה בניסיון לרצח הינה מחמירה לאור חומרת הפגיעה בזולת וזכות הפרט להגנה. כמו כן יש את שיקולי הגמול וההרתעה אשר מחייבים להטיל מאסר ממושך.

אין לראות באמירות בית המשפט משום חריצת דעה שכן היא ניתנת לשינוי ולשכנוע ולכן אין טעם להגיש בקשת פסלות. האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט והוא זה שיחליט כיצד להשיב על בקשת הפסלות מאחר והתקנות אינן חד-משמעיות בשאלה האם יש חובה לתגובה לבקשת הפסלות בטרם ההכרעה על כן לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בצורה שכזאת. חרף הפגם הפרוצודואלי באי מתן תגובה יש לבחון האם זכותו המהותית של הטוען וכמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו.

בבקשת רשות ערעור לעניין סעד זמני תידחה כאשר בית המשפט מוצא לנכון את קביעות בית המשפט קמא המאזן בין סיכוי ההצלחה לבין מאזן הנוחות וכאשר בית משפט של ערעור רואה כי מתן הסעד הזמני ניתן כך שיש סכנה רבה יותר למבקשיה מאשר למתנגדיה.

כשבקשה  אינה מגלה עילה להתערבות ב"גלגול שלישי" בהתאם לאמות המידה הדורשות שיהיה בה שאלות מההיבט הכללי. מאחר שמדובר בהכרעה שכל-כולה מצויה בדל"ת אמות המקרה הקונקרטי שנבחן, שאין עימה כל חידוש הלכתי או השלכה פוטנציאלית על מקרים אחרים. במצב דברים זה אין מקום ליתן רשות ערר.