גם מימוש זכות דיונית צריך שיעשה לפי עקרון המידתיות, שלא תעלה על הנדרש במכלול הנסיבות. חריגה ממשית עלולה להיות שימוש לרעה בהליכי משפט ועילה לחיוב בהוצאות. שכן הדבר גורם לעומס מיותר על מערכת המשפט ולפגיעה במתדיינים המנהלים הליכים לגיטימיים וממתינים ליומם בבית המשפט, אך הטיפול בעניינם נדחה מהצורך לעסוק בהליכי סרק. הגשת בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' צריכה להיעשות בזהירות ולאחר שיקול דעת. עלהמבקש לדעת כי אם בקשתו תידחה הוא מסתכן בהוצאות.

דיון נוסף הוא הליך נדיר ויוצא דופן שבית משפט זה יידרש אליו רק כאשר בהלכה שנפסקה ישנם חידוש, קשיות או חשיבות משמעותיים במיוחד. הליך הדיון הנוסף אינו מהווה מסגרת לקיום הליך ערעורי נוסף על פסקי דין של בית המשפט העליון. ההלכה שנקבעה בעניין בשערייך ירושלים אינה חלה על מלכ"ר ציבורי.

כתב הערעור ניתן לתיקון "בכל עת שתיראה לבית המשפט" כל עוד הדבר מנומק והנימוק מתווסף להודעת הערעור המקורית ולא מדובר בתוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו לפני בית משפט קמא. הסמכות להורות על תיקון הודעת הערעור היא רחבה, והשימוש בסמכות הוא ליבראלי יחסית בפרט אם הבקשה הוגשה בשלב מוקדם בהליך - אולם זאת בכפוף לכך שאין בתיקון משום חריגה מן המסגרת שנתחמה בערכאה המבררת, ואין בו כדי להסב לצד שכנגד עינוי-דין או לעכב את הטיפול בערעור.

יש בהיווצרות נסיבות בטחוניות חדשות העולות כדי הסלמה משמעותית במצב הבטחוני, כדי להצדיק המשך החזקתו של העותר במעצר מינהלי. מאחר שהעותר הינו פעיל בארגון החמאס, בעל קשרים עם גורמי טרור, מעורב בפעילות בטחונית ומסכן את בטחון האזור, ושחרורו בטרם סיום מעצרו המינהלי עלול לסכן את בטחון האזור ואת בטחון הציבור מטעמי בטחון החלטיים.

לרשות מינהלית אין סמכות אלא אותה סמכות שהוענקה לה על פי חוק. כלל זה מבוסס על עיקרון חוקיות המינהל. לעיקרון שני היבטים: א) נדרש כי לכל מעשה מינהלי תהיה הסמכה בחוק. ב) נדרש כי מעשה מינהלי יהיה בהתאם לחוק העיקרון מבטא את תחולתו של שלטון החוק על הרשות המבצעת. הסמכות צריכה שתקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק, ובלבד שתקנות אלה אינן חורגות מגדר הסמכות שהוקנתה לרשות המינהלית בחוק המסמיך פעולה ללא סמכות - בטלה מעיקרה.

היווצרות נסיבות בטחוניות חדשות העולות כדי הסלמה משמעותית במצב הבטחוני, בית המשפט יכול, על אף התחייבות בהחלטה המורה על המעצ, להצדיק המשך החזקתו של העצור במעצר מינהלי מעבר למה שנקבע.

בבקשה נוספת לאחר דחיות ל פינוי מנכס יש נימוק ממשי המצדיק מדוע יש להיעתר לבקשת הדחייה שוב, במיוחד כשהדבר מבוקש ימים ספורים לפני הפינוי המתכונן.

חובתו של השופט המבצע ביקורת שיפוטית על צו מעצר מינהלי לעשות כן תוך קיום בדיקה זהירה וקפדנית, כאשר ביקורת זו היא ביקורת מהותית ולא רק פרוצדוראלית. המעצר המינהלי פוגע פגיעה חמורה בחירותו של העצור עד כי הפעלתו מוצדקת רק בהתקיימם של תנאים חריגים. בחלוף התקופה האמורה ייבחן עניינו של המשיב פעם נוספת בהתייחס לנתונים ככל שיהיו. העיון התקופתי מבטיח שגם אם הצו הראשוני הוצא לתקופה המרבית, לא "יישכח" עניינו של העצור, ואם יימצא שהמעצר אינו הכרחי עוד ניתן יהיה לבטלו.

מתן רשות לערור תינתן במקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית נכבדה בעלת השלכות רוחב. בדיני המעצרים, שעניינם שלילת הזכות לחירות – לעיתים רחוקות תוכל להינתן רשות לערור גם כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת. נסיבות חריגות כאלה עשויות להתקיים, למשל, במקרים בהם סבור השופט כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויות הנאשם מעבר למידה הדרושה, או מנגד – במקרים שבהם נראה כי החלטת בית המשפט המחוזי לא ייחסה את המשקל הראוי לביטחון הציבור.

לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה אלא במצבים חריגים בלבד. בית המשפט לא יכפה על צדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם, בניגוד לרצונו של מי מהם. הסעד המתאים בדרך כלל למצבים מעין אלה איננו צו מניעה או צו עשה המחייב המשך קיומו של ההסכם, כי אם סעד של פיצוי כספי דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר דנים בסעד זמני שכמוהו במידה רבה כסעד העיקרי.