בקשה לאיחוד חקירות יש להגיש לפני סיום החקירות (הן במצ"ח והן במשטרת ישראל) ורק לאחר מיצוי ההליכים ניתן להגיש ערעור.

התחייבות מטבעה אינה לצמיתות וללא תקופה קצובה ולכן ניתן להביא לסיומה בזמן סביר, או באופן חד צדדי לאחר מתן הודעה על כך זמן סביר מראש. הדבר נכון גם להתחייבות חד צדדיות. זכות לסיום ההתחייבות תופעל בתום לב מאחר וזו זכות חוזית. די שפעולה גורמת לפגיעה בקניינו או עיסוקו של אחר כדי להטיל חובה על פרט להימנע מהפעולות, במיוחד שנעשה משיקולים עסקיים לגיטימיים. פסק דין שניתן בהסכמה ממזג בתוכו שתי תכונות מצטברות, זו של הסכם וזו של פסק דין. הכפילות משליכה על אופן תקיפתו.

כאשר משך האיחור בענייננו הינו למעלה משנה, מדובר באיחור משמעותי ביותר. אף אם התעורר קושי בתשלום שכר טרחתו של עורך הדין הפרטי, הרי שלא ניתן כל הסבר מדוע לא פעל המבקש במשך תקופה כה ארוכה על מנת לפתור את העניין ולהביא לכדי הגשתו של ערעור (בין באמצעות פנייה לסניגוריה הציבורית ובין בדרך אחרת). בהיעדר הסבר כאמור דומה כי ניתן לראות במחדלו הנמשך של המבקש בעניין זה משום זניחתו של הערעור וזאת על אף הנסיבות המקלות בבקשות בעלות אופי פליליות כגון זו.

כתב תביעה צריך שיהיה מפורש וברור ללא צורך בפרשנות, התפלפלות, הסקת מסקנות ומהפניות. יש לנסח את העובדות בבהירות ולצרף את העובדות העיקריות המהות את עילת התבוענה. חוסר הקפדה על כללים אלו יקשו על חקר האמת ויעוררו את השאלה, האם טענה מסויימת כלולה או לאו. חוות דעת מומחה לא תחליף את כתב התביעה או תייתר אותו.

נראה, כי עם כל ההבנה לרצונו של בית המשפט קמא לייעל את העניין שטמון בו אינטרס ציבורי להחלטה מהירה – כאשר מדובר בדרך הקצרה שסופה ארוכה.בנסיבות מסויימות התשתית חסרה באופן שאין יכולים למלא אותה. נראה שיש קושי בהכרעת בית המשפט לעניינים מינהליים באשר למבחני משנה לאיתנות כלכלית. אומנם בית המשפט המינהלי חפץ לייעל את הבדיקה החוזרת, אך קיים חשש, שאין להתעלם ממנו, שהוספת מבחני משנה חדשים עלולה לפגוע בשיווין – עקרון על דיני המכרזים.

תקנות תו"ב נועדו לאזן בין שתי תכליות: קיום הליך מהיר ויעיל בפני השמאי המכריע, ושמירה על תקינות ההליך וזכויותיהם הדיוניות של הצדדים. תכליות אלו עולות בקנה אחד עם התכליות שעומדות בבסיס תקנות סדר הדין האזרחי. תיקון תקנה 17(ג) לתו"ב קובע כי השמאי המכריע לא חייב למסור לצדדים מידע הפתוח לעיון הציבור, ושממילא חזקה עליו שהוא נמצא בידיעת הצדדים.  התיקון מממש את התכליות ולכן לא ניתן לפסול את התיקון.

גם אם מדובר היה "רק" בעבירות הפיסקליות, הרי שהפעילות העבריינית הנמשכת בתיחכום ובהיקף שכזה, מלמדת על מסוכנות שמחייבת מעצר. כאשר משולבות יחדיו עילות המסוכנות והחשש מפני שיבוש הליכי המשפט. כי תנאי בלעדיו איִן לחלופת מעצר הוא אמון בעצור שימלא אחר תנאי שחרורו. וכאשר  קיים חשש ממשי שאם ישוחרר המשיב ימשיך בגרימת נזק לכלל הציבור במעשי מרמה אין סיבה לבחון חלופת מעצר על אף מצבו הרפואי של הנאשם ועל אף המלצת שירות המבחן.

אין מניעה, מקום שנסגר תיק חקירה מחוסר ראיות מספיקות, לשוב ולהידרש אליו בחלוף זמן בעקבות ראיות חדשות שנתקבלו, ועל כן אין להלום את עצם הטענה כי לא ניתן היה לעשות שימוש בתלונות קודמות. טענה שאינה כשל בייצוג בלבד אלא טענת זיוף, כדי להידרש אליה עליה להיות בעלת ממשות ומשקל.

בעל דין לטעון לפסלות שופט מייד עם היוודע לו עילת הפסלות. זאת, כדי למנוע ניצול לרעה של טענת הפסלות ושימוש בה כמעין "נשק סודי" במועד נוח להעלאתה. כשהמשיך בעל הדין להתדיין לפני בית המשפט שעה שיש לו טענת פסלות נגדו, יש לראותו כמי שהסכים לשיפוט חרף קיומה של טענת הפסלות, וכמי שויתר על זכותו להעלותה. החשש לפסלות צריך שיהיה בו חשש אובייטיבי ולא סובייקטיבי.

דין הבקשה להדחות משלא נפל כל פגם בהחלטה המבקש אינו רשאי, במסגרת בקשת רשות הערעור, להעלות טענות כלפי ההחלטה הראשונה. גם אין מקום לדון בגדרה של הבקשה שבפניי בבקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה. רק אם תינתן למבקש ארכה להגיש בקשת רשות ערעור, ככל שתוגש בנדון בקשה נפרדת, תיבחן השאלה האם יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטה זו.