על בקשת רשות ערעור להעמיד עילה לצורך קיומו של דיון "בגלגול שלישי" בבית משפט זה. על הבקשה להראות כי לא מדובר רק בעניינו הפרטני של המבקש. אין כל פסול בניסוח הנחיות לבית משפט השלום, כיצד עליו לנהוג משהוחזר אליו התיק להמשך דיון בעקבות מינוי מומחה נוסף.

  בית המשפט ראה שלא להתערב בסכום שקבעה לפיצוי הערכאה המבררת, שכן לא נמצא כי נפלה בנושא שגגה מהותית; ומשום שטענות הצדדים  נטענו בעלמא, ומבלי לפרט מהי הטעות שאליה נקלע, כביכול, בית המשפט. המבחן הקובע לקיומו של מעשה בית דין עניינו זהותן – או שונותן – של עילות התביעה. מעשה בית דין יתקיים מקום ששתי התביעות מבוססות על עילות זהות בבסיסן, וזאת גם אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת.

גם אם במובן משפטי החופשות הן פריבילגיה, הניתנת על סמך שקלולם של גורמים שונים, עדיין הן מעין 'דרך המלך' לאסיר על פי ציפיות סבירות של אדם – אדם העומד באמות המידה לכך. עיון בחומר מודיעיני מן החודשים האחרונים לגבי מבקש אשר מצביעה על כוונות לא חיוביות מצד המבקש ועל חשש לשלומו ולשלום הציבור ככל שיצא לחופשות די בכך לקבוע כי נכון לעת זו, אין להיעתר לבקש וכל המפרט הרי זה משובח.

ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בגזרי דין שהשיתה הערכאה הדיוניות, אלא כאשר נפלה בגזר הדין טעות בולטת או שהוא חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנהוגה. במקרים של עבירות על שוד חמור בתחנת דלק קבע המחוקק כי הדבר מצדיק הטלת ענישה מוחשית אשר תכלול תקופת מאסר משמעותית מאחורי סורג ובריח. בפסק הדין דיון נרחב באשר למתחם הענישה הראוי.

ערכאת ערעור לא תתערב בהחלטות בעניין קבלת בקשה לבדיקה חוזרת אלא במקרים חריגים. הבקשה תוגש מגובה באסמכתאות אודות המצב הרפואי העכשווי של המבקש וכן יצורפו החלטות אשר ניתנו לעניין זה ממש. יש להראות האם בדיקה זו תגרום לעיוות דין או לאו. השיקולים לאשר בדיקה חוזרת על ידי מומחה מטעם בעל דין זהים לבקשה חוזרת לבדיקה בידי מומחה מטעם בית משפט על אף שידו של בית המשפט תהיה קפוצה בשל הרצון לחסוך בעליויות ודיון מיותר במשקל העדויות השונות וכן מניעה מידתית בניזוק.

כאשר הנושא הינו שאלה שבעובדה. התשובה תהיה מבוססת, בראש ובראשונה, על ניתוח הראיות שנאספו. אין בכך כל היבט כללי שבכוחו להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". העובדה שהערכאות הקודמות נחלקו בדעותיהן אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות ערעור לבית משפט זה.

כאשר מגשת בקשה לאישור פסק בוררות וכאשר בית המשפט נעתר לבקשה מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת הליך לפי חוק הבוררות. בבקשה חלופית לשינוי סיווגו של ההליך, ניתן לראות כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור גם במקרים של ספק. ראוי להגיש בקשת רשות ערעור ולבקש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המסורה לו בתקנות 410 או 410א לתקנות סדר הדין האזרחי עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שהליך הערעור הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור.

עצם הגשתה של בקשה לעיון חוזר אינה מאריכה את המועד להגשת ערעור על פסק-הדין המקורי, וגם אינה מהווה, בהכרח, "טעם מיוחד" למתן ארכה. משמעות הדבר היא שבעל-דין הבוחר להגיש בקשה לעיון חוזר לערכאה המבררת, ואינו פונה לערכאת הערעור, במועד, בין בהליך של ערעור בין בהליך של בקשה להארכת מועד (וזאת בטרם חלוף התקופה הקצובה בדין להגשת הערעור), נוטל על עצמו סיכון דיוני שהדרך להשיג על פסק-הדין תיחסם בפניו.

   יש לתקוף החלטה קונקרטית, ולא רק החלטות שיפוטיות כלליות, בהתאם לסדרי הדין ולפנות לערכאה הרלבנטית. 

על בקשת רשות ערעור להראות כי מדובר בשאלה בעלת השלכות רוחב החורגות מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין או שנפל פגם בפסק הדין.