בעבירות של סחיטה באיומים, ובעיקר זו שנעשתה במסגרת פעילות עבריינית מסועפת שבראשה עבריין מסוכן לכאורה  לא רק שקמה עילת מעצר מובהקת, אלא שיקשה מאד למצוא חלופה שבכוחה לאיין במידה סבירה את המסוכנות ולהשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בנאשם פחותה. בעבירת הסחיטה באיומים, בשל הפוטנציאל שבה להטלת אימה, כגון על עדים (עילות המסוכנות והשיבוש) הנטייה היא למעצר מאחורי סורג ובריח, כמובן תוך הפעלת איזונים בהתאם ובשינויים המחייבים בין מקרה אחד למשנהו.

רשות ערעור על החלטות ופסקי בדין בנושאי בוררות לא יינתנו אלא במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית וציבורית החורגת  מעניין פרטני של הצדדים או שהתערבות נדרשת משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. חוק הבוררות מסדיר את סוגית תשלום שכר הבורר מתוך הנחת שהבורר זכאי לקבל שכר עבור תפקידו.  לבית המשפט הסמכות להתערבות בשכרו: בקשה להפחתת שכר לפי סעיף 32(א) לחוק הבוררות, או בדיון בבקשה לביטול פסק בורר. סמכויות העזר מוקנות  בסעיף 16(א)(5) בדרך של "צו עשה".

טובת הנאה שניתנה לניזוק מצד שלישי ללא חובה חוקתית אלא ממניע מוסרי, מקובל כי טובה זו לא תפחית סכום הפיצויים מהניזוק והטובה לא תקוזז במידה שהניזוק ייאלץ על פי דררישת בית המשפט להחזירה, אך אם טובת ההנאה תוחזר על פי דין או אז הסכום יקוזז מהטעם שאין להעניק לניזוק כפל פיצוי. החלטה לפי הלכה זו אינה מצדיקה קיום דיון בגלגול שלישי מאחר והיא אינה "מהפכה" או "שינוי סדרי עולם בדין הישראלי".

לצורך קבלת החלטה בבקשה להארכת מעצר יש לאזן בין זכותו של נאשם, שחזקת החפות עומדת לו, לחירות, לבין שלום הציבור ומניעת שיבוש הליכי משפט.  לשם כך יש לבחון התארכות הליך משפטי ואת מסוכנותו. עבירות רכוש שיטתיות ובהיקף מצביע על מסוכנות. שימוש בנשק חם כשלעצמו מקים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית, ובשעה שחזקת המסוכנות מבוססת בית המשפט יכול להחליט כי אין הוא רואה לנכון להורות על הכנת תסקיר מעצר שכן בנסיבות אלו חלופת מעצר כלל אינה באה בחשבון.

לא תקבל טענת התיישנות כאשר הצד הטוען אותה הכיר בפעילות החוקית של רישום בית משותף וטוען אותה לאחר זמן רב, יום הכרה בפעילות ייחשב כיום איפוס מירוץ ההתיישנות. למרות אי הנוחות שהובעה בפסיקה והקריאה למחוקק להסדיר זאת, הצורך לפצל תביעות בין בתי משפט, על אף שהסעדים הנתבעים נובעים מאותה מערכת עובדות ומאותה עילת תביעה,נשאר בעינו ונקבע כי אין לתובע ברירה אלא לפצל את תביעתו ולהגיש מקצתה בבית-משפט אחד ומקצתה בבית-משפט אחר.

בקשת מתו רשות ערעור על החלט נציב בתי הסוהר בדבר הפסקת עבודות שירות צריכה להעלות שאלה עקרונית ולא רק נסיבות הקונקרטיות של המבקש. נקבע כי הגשת כתב אישום עשויה להוות עילה להפסקת עבודות השירות וכי הדבר נתון לשיקול דעתו של הנציב. טענות קונקרטיות אינן מעלות שאלות עקרוניות לא יצדיקו מתן רשות ערעור.

בית משפט העליון אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבות בהכרעותיהם של אלו תיעשה במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. יש לשים אל לב כי הדבר יחול ביתר שאת כשהבקשה מוגשת בשיהוי ניכר של שנתיים ללא נימוק מספק.

הליך של בקשת רשות ערעור אינו נמנה על ההליכים הנקובים בתקנה 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), שבגינן ניתן להורות על החזר האגרה בדרך של ניכוי.

ההשגה על חומרת העונש לא מהוה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי אלא במקרים חריגים, בהם העונש סטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת. שיקוליים לסוגיית הענישה הראויה הינם: ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת; נסיבות אישיות של הנאשם אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים;המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות.

אל לה לערכאת הערעור להתערב בעונש שהושת בערכאה הדיונית, אלא אם כן מדובר בסטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה, או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הדבר. התערבות במידת העונש תעשה רק אם הערכאה הדיונית נכשלה בטעות, או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מן העונשים המוטלים, בדרך כלל, בנסיבות דומות". הריגה וחבלה חמורה של ממש מצדיקות ענישה קשה שתבהיר את סלידתה של מערכת המשפט מפגיעה בערך המקודש ביותר: חיי אדם.