המבקש פטור מתשלום אגרה אך מיוצג על ידי עורך-דין ראוי לו שיממן גם את העירבון זאת בעיקר כשהמבקש עובד, מחזיק כרטיסי אשראי ולא הציג את את נכסיו או לא הבהיר מדוע לא יסתייע בסביבתו הקרובה.

בקשה למתן ארכה לנקיטת הליך צריכה שתוגש ללא שהות בעלת טעם מיוחד וכן שלהליך יהיו סיכוי הצלחה גבוהים.

 בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים וזאת בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי על אף הגישה המקלה בהשוואה להליך האזרחי, הכלל הוא שגם בהליך הפלילי יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וממילא הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה. איחור של חודשיים וחצי ללא טעם מיוחד לא יכול להוביל לאישור בקשה להארכת המועד.

הצדקת הענקת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" צריכה שתהיה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך,  או שנגרם פה למבקש עיוות דין.

הגשת תשובה לתגובה בהליך של ערעור מצריכה את אישורו של בית המשפט. הבקשה צריכה להיות נתמכת בתצהיר. בהנחה שהמבקשים הגישו את הבקשה להארכת מועד לפני חלוף המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור, שיקול זה אינו חזות הכול. גם עניין שינוי ייצוג לא יתקבל כשיקול אם רק מדובר במשהו באוויר ולא דבר שנעשה או בתהליכים. 

דיון בגלגול שלישי צריך שתעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. טענה בדבר קבילות של פלטי תקשורת הינו טענה ערעורית הקשורה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה שבנדון ועניינן הוא ביישום הדין. קבילותה של רשומה מוסדית והתנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק נותני תקשורת לעניין הוצאת צו לקבלת פלטי נתוני תקשורת לא מקימה עילה לדיון בגלגול שלישי. טענות בעניין המרת ההרשעה באישום בעבירת ניסיון היא סוגיה של יישום הדין על נסיבותיו הפרטניות של המקרה.

רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, הדן בעתירה כנגד החלטה של ועדת השחרורים, לא תנתן בנקל, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהעניין הפרטני. אסיר ירצה מלוא התקופה שנגזרה ולא עומדת לו זכות קנויה שעונש זה יקוצר. אך לוועדה מוקנת סמכות בשיקול דעת, מכוח החוק, להעניק לאסיר שחרור מוקדם, אם ריצה לפחות שני שלישים מתקופת המאסר ובהינתן שני תנאים מצטברים: האסיר ראוי לשחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

החלטה שבה הוכרז אדם פושט רגל היא בבחינת "צו בפשיטת רגל", ועל כן הערעור על ההחלטה הוא בזכות לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל. ערעור על כל אחד מרכיבי ההכרעה, כולל "ההחלטה האחרת", ייעשה על דרך ערעור בזכות. כלומר, גם כאשר ההשגה הערעורית היא על רכיב הכרעה שמחייב בקשת רשות ערעור אילוּ עמד בפני עצמו, הרי כאשר אותו רכיב הוא חלק מפסק דין, נתונה לגביו זכות ערעור.

הגשת ערעור לא תעכב ביצוע פסק הדין מאחר שבעל דין שזכה במשפטו זכאי לממש את פירות זכייתו, בסמוך להחלטה, ומבלי להמתין לתוצאות הערעור. בית משפט יחרוג מהכלל ויורה על העיכוב טרם ההכרעה בתנאים המצטברים: 1. סיכויי הערעור להתקבל. 2. מאזן הנוחות נוטה לטובתו ובמידה וערעורו יתקבל קשה יהיה להשיב המצב לקדמותו. בזכויות בנכס מקרקעין המשמש למגורים, ייטה מאזן הנוחות לטובת העיכוב, ושמירה על המצב הקיים עד להכרעה בערעור. אך לא יינתן אוטמטית ויש צורך בבחינת סיכויי ערעור.

כשמדובר באיחור ניכר בהגשה יש צורך ב"טעם מיוחד" בשים לב לאמת המידה הדווקנית שבה מיושמת דרישה זו מקום שמדובר בהליך דיון נוסף אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור. הליך הבקשה לדיון נוסף לא נועד ברגיל להגשת ראיות נוספות ובחינתן, אלא לבחינת הלכות משפטיות חשובות, קשות או חדשניות.