בית משפט סבר כי שתיקה אינה יכולה להעיד באופן אוטומאטי על הסכמה.  

בית המשפט סבר כי על בעל הדין להמתין לפסק-הדין שיינתן בסוף ההליך, ועליו להעלות את טענותיו בחדא מחתא לגבי שני שלבי ההכרעה - האחריות והנזק - על דרך של ערעור בזכות שאותו יגיש על פסק הדין כולו.

בית המשפט סבר כי לא בכל מצב עולה הדבר כדי טעם מיוחד המצדיק את עיכוב הביצוע, ומקום בו ימצא כי סיכויי הערעור נמוכים תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.

לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הליך הדיון הנוסף נועד למצבים בהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או כאשר ההלכה שנפסקה ראויה לדיון נוסף מפאת חשיבותה, קשיותה, או החידוש הטמון בה.

עיכוב הביצוע יינתן מקום שהוכחו שני תנאים מצטברים: שיש לערעור סיכויים טובים; ושמאזן הנוחות נוטה לעכב את הביצוע. שני התנאים מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור טובים יותר, יפחת משקלו של התנאי בדבר מאזן הנוחות.

בית המשפט סבר כי יתכנו מקרים בהם פער בין העונש, אותו השיתה הערכאה הדיונית לבין זה שהוטל בערכאת הערעור, יצדיק מתן רשות ערעור. ואולם, אין זו תוצאה הכרחית או מיידית של קיומו של פער.

בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה בערעור ואת מאזן הנוחות בין הצדדים, אשר במסגרתו יש להתחשב בין היתר, גם באינטרס הציבורי.

טענות נוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה.

אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים, קל וחומר בגלגול שלישי, בן בנו של קל וחומר, משנדחתה בקשת רשות ערעור על ידי ערכאה קודמת.

אין לאפשר לבעל-דין לקזז לאחר תום ההליך חוב קודם במצב שבו הוא לא היה זכאי להפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון מלכתחילה, ואין לאיין, באמצעות טענת קיזוז כאמור, את תכליתו של העירבון, אשר נועד כאמור להבטיח פירעון יעיל ומהיר של הוצאות המשיב בערעור, ללא התדיינויות נוספות.