בית המשפט סבר כי בשים לב למשך האיחור הקצר יחסית; וכי הטעות לא נבעה מזלזול בסדרי הדין או מהתנהלות חסרת תום לב; לכך שלא הועלתה טענה בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות נוכח איחור זה; ולכך שההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו הינו ערעור בזכות.

התערבות בהחלטות בתי דין הרבניים תעשה רק בנסיבות חריגות, וזאת כאשר בית הדין חרג מסמכותו; סטה מהוראות הדין הדתי החל עליו; כאשר החלטתו ניתנה תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ; או כאשר בית משפט זה מגיע לידי מסקנה, כי יש להושיט לעותר סעד מן הצדק, מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר

על המבקש רובץ הנטל להוכחת קיומן של אחת משתי העילות המוזכרות בחוק: "לא היה יסוד להאשמה", או שנמצאו "נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

בית המשפט סבר כי טענות לעניין חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה.

על מנת שהחוק אכן יגן על הציבור וכן ימנע מעבריין המין הספציפי מלהיחשף לגורמי סיכון, על המגבלות בעניינו להלום את נסיבותיו הספציפיות ולהיגזר מהן באופן אינדיבידואלי, וכן לעמוד במבחן המידתיות.

פרשה טראגית זו, המגלמת פגיעה חמורה בקדושת החיים, מחייבת נקיטה ביד קשה ובענישה מחמירה.

כאשר ערכאת הערעור היא זו שהעבירה את המחלוקת להליך של בוררות, תהיינה לערכאה הדיונית שפעלה במקרה הקונקרטי כל הסמכויות שבחוק הבוררות, במקביל לערכאת הערעור.

בית המשפט סבר כי שופט שהכריע בהחלטה לאשר תביעה נגזרת או תובענה ייצוגית בזיקה לניירות ערך אינו יכול להיכלל בהרכב הדן בדיון החוזר על אותה החלטה, וכי קיימת בנסיבות אלה עילת פסלות.  

בית המשפט סבר כי העותרים לא הצביעו על סעיף בחקיקה הראשית שמסמיך את השר להתקין תקנות הקובעות הסדרי זכאות החורגים מן החוק.

בית המשפט סבר כי בהחלטה בבקשה להפסקת תובענה לא נפקד גם מקומו של האינטרס הציבורי, למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר. אינטרס מערכתי זה לניצול נכון של המשאבים המוגבלים אינו כלכלי גרידא, אלא מגלם ושומר על זכותם החוקתית לגישה לערכאות של בעלי הדין כולם.