אסירים שנכנסים למסלול שיקום יודעים מה הם אמורים לעשות לאחר שחרורם, אולם אסירים, כמו המערער שבפנינו, שנזרקים לרחוב, פשוטו כמשמעו, מהווים תעודת עניות לחברה הישראלית. 

בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אגב התעלמות מהוראות שוטרים לעצור, וקבע כי הענישה בגינן נדרשת להיות משמעותית ומרתיעה.  

בקשה לעיכוב ביצוע עונשו של מי שהורשע עד להכרעה בערעורו נבחנת על פי מספר כללים. ראשית, הכלל הוא ביצוע מידי של העונש. ביסוד הכלל עומד האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק. פנים שונות לאינטרס זה: הגנה על שלום הציבור ובטחונו, ושמירה על אמון הציבור באמצעות מנגנון האכיפה בפלילים.

בית המשפט סבר כי כאשר דבר הדואר נשלח לכתובת הנכונה ולא נדרש על-ידי הנמען, העובדה שמספר הדירה בבניין לא צויין בכתובת, איננה מעלה ואיננה מורידה. 

שבית המשפט מתקשה להחליט אם נוכח נסיבות המעשה והעושה ניתן בכלל להסתפק בחלופת מעצר, או שבית המשפט סבור כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר אך מתקשה להעריך את החלופה הקונקרטית המוצעת, הם המקרים בהם, ראוי להפעיל את שירות המבחן.  

הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה  

בית המשפט סבר כי גם אם יוקל העונש, הוא עדיין יכלול מרכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח, בהתחשב באופי המעשים שבגינם הורשע המבקש ובפסיקתו של בית משפט זה במקרים דומים.

כידוע, בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

מבלי להקל ראש בתהליך השיקומי אותו עבר המבקש עד כה, אין בו כדי לגבור על העקרון הבסיסי שלפיו ראוי להתחיל בריצוי העונש סמוך ככל הניתן למועד מתן גזר הדין, בין היתר, כדי להבטיח את אמון הציבור באפקטיביות של הדין הפלילי. 

תקנה 168(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסדירה את סמכות בית המשפט להורות לבעל דין המעוניין להעיד עד, להקדים ולהגיש תצהיר עדות ראשית. בית המשפט מוסמך למנוע העדתו של עד אשר מיאן להגיש תצהיר כנדרש, אלא אם שוכנע כי לא הוגש התצהיר מסיבות מוצדקות.