ככל שחולף זמן ממועד מתן ההחלטה האמורה ולא עולה בידי העצור להמציא את הערובה שנקבעה כתנאי לשחרורו, מתחזקת המסקנה כי הערובה אינה ריאלית בהתחשב ביכולתו האמיתית של העצור.

ישנן "עמדות ביניים" הגורסות, כי אף אם אין מניעה שנאשם יערור על החלטה בעניינו, בטרם הוכרעה אפשרות שחרורו לחלופה, ככלל, ראוי להמתין להחלטה הנוספת המשלימה את הדיון בבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בית המשפט סבר כי אין בעובדה ששופט דן בהליך קודם בעניין מסוים כדי לגבש עילה לפסילתו מלדון באותו עניין גם בהקשר אחר, והוא הדין במצב שבו השופט החליט בהליך מקדמי הקשור להליך עיקרי שמובא להכרעתו בהמשך.

העובדה שבעבר, טרם העמדתו לדין, מימש המבקש את רצונו לחמוק מאימת הדין וברח להולנד, מלמדת על תעוזתו ונכונותו דאז לנקוט בצעד מעין זה, ולא תיפלא הזהירות הננקטת.

הפרת האמון שנתנה בו מערכת המשפט האמריקאית הייתה בוטה מאוד, לאחר ששוחרר בערבויות. למעשה החשש נשען לא על סיכון, אלא על עובדה שהתרחשה בפועל.

כשמדובר בכתב האישום שהוגש נגד שבעה נאשמים, חלקם עצורים, לא תמיד ניתן לרצות את כל המעורבים ולעיתים אין מנוס מקביעת מועדים שאינם נוחים לחלק מבאי כוח הצדדים. יש לבית המשפט שיקול דעת מלא ואל לו להעבירו לצדדים.

באיזון שבין הפגיעה בחירות המשיב, לבין הצורך להבטיח את שלום הציבור וביטחונו, ובשים לב למכלול השיקולים הצריכים לעניין – בהם מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, עברו הפלילי, חומרת המעשים המיוחסים לו ומשך תקופת המעצר – בית המשפט סבר שלא ניתן בשלב זה לשקול לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.  

אין מחלוקת כי הבקשה שלפניי הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור. אין מחלוקת גם כי מדובר בערעור בזכות. באיזון בין השיקולים הרלוונטיים ובלי להביע עמדה לגבי סיכויי ההליך, בית המשפט מצא לנכון ליתן במקרה זה ארכה להגשת ההליך.

בהליכי ערעור חלה חובה להפקדת ערבון על פי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט יכול לפטור בעל דין מחובה זו בכפוף לשני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית להפקדתו של הערבון וקיומם של סיכויים טובים לקבלת הערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא עמד באף אחד מן התנאים הללו ובית המשפט העליון לא מצא טעם להתערב בקביעות אלו.

בית המשפט סבר כי לא טמונה שאלה עקרונית המצדיקה בירור ערעורי נוסף בבית משפט זה. זכותה של המבקשת שמורה לה לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט השלום, ככל שתימצא לכך עילה שבדין.