על-יסוד הסכמת הצדדים מוארך מעצרו של המשיב.

בתי המשפט בערכאות דלמטה התייחסו לנסיבותיו האישיות של המבקש, יחד עם זאת, ובעיקר נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה (אלימות ואיומי רצח כלפי שוטרת, ומרדף אחריה) – הועמד עונשו של המבקש על שמונה חודשי מאסר בפועל. בנסיבות אלו, אינני רואה מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. 

 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בדבר הסדר התשלומים שהוגשה לנו היום. 

לכל הפחות חלק מן הקנס, בהחלט מהווה קנס יומי, לפי סעיף 61(ג) לחוק העונשין. יחד עם זאת, קריאה של גזר הדין בשלמותו מלמדת בבירור, כי בית המשפט נמנע מלהשית על המבקש את הקנס היומי המקסימלי, אך לא היתה כל כוונה להסתפק בקנס שנקבע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין  

הענקת סעד זמני מותנית בהוכחת קיומם של שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של מקבילית כוחות: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור. מאזן הנוחות אינו  נוטה בנסיבות הענין לטובת המבקש. בנסיבות אלה בית המשפט לא ראה לנכון להיעתר לבקשתו של המבקש להגיב לתגובות המשיבים.  

לאור טענות הצדדים ומכלול הנתונים, בית המשפט לא פסק הוצאות.

הטענות שהלעה המבקש, שעל פניהן נראה כי נוגעות הן לגוף הערעור וכבודן במקומן בלא שבית המשפט יביע דעה לגביהן, יידונו בשלב מתאים בתיק.

העותרים לא מיצו את ההליכים העומדים בפניהם טרם הגשת העתירה דנא. העותרים לא הקדימו פנייה לוועדת מאויימים, הרי שממילא גם לא ניתנה בעניינם החלטה שניתן להעביר תחת שבט ביקורתו של בית משפט זה, ושעשויה היתה להקים עילה למתן הסעדים שנתבקשו בעתירה. נוכח האמור לעיל, דין העתירה להידחות על הסף.  

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בפרשנותה ובהיקפה של פקודת הרוקחים - שהסמכות לדון במרבית העניינים הנובעים ממנה נתונה לבית משפט לעניינים מינהליים, כמפורט לעיל. בנסיבות אלה, אין מקום שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, יידרש לעתירה דנא.  

אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את תזת ההגנה לעניין השפעותיהן של מחלת המערער ותרופות שנטל על מצבו המנטאלי והתנהגותו בזמן האירוע. עיקר טענותיו של המערער מופנות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, הגם שמן המפורסמות כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא.