לאחר שהורשע ונגזר דינו, אין המערער נהנה עוד מחזקת החפות, ונקודת המוצא היא שעליו להתחיל בריצוי עונשו באופן מיידי. הנטייה לעיכוב ביצוע עונש מאסר ממושך בגין עבירות חמורות, היא מצומצמת, והדבר ניתן אך במקרים מעטים בהתקיים עילה המצדיקה זאת. ביהמ"ש לא מצא כי מתקיימת עילה המצדיקה את המשך עיכוב ביצוע גזר הדין, מעבר לעיכוב של 45 ימים עליהם החליט בית משפט קמא. 

ביהמ"ש המחוזי נתן את דעתו על חשיבותן של הפלוגתאות הניצבות בבסיס הבקשה, בחן את מידת הרלבנטיות של המסמכים והעדויות שעל הפרק, והעריך את הפוטנציאל הגלום בהן להשפיע על תוצאות ההליך בכללותו. ככל שיתחוור בעתיד כי זהו איננו מצב הדברים כאן; אם השגותיהם של דפני ונהרי לא תתייתרנה, ואף תסתברנה כמהותיות, הרי שניתן יהיה להעלותן בשנית במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

נערך שימוע לפני פרסומו של תיק השירות משנת 2013, וטענותיהן נשמעו בכתב ובעל-פה. בעקבות טענות העותרות שהועלו בשימוע אף תוקנה טיוטת תיק השירות, ובנוסח הסופי שפורסם הודגש כי בעל הרישיון רשאי להשתמש בגורם אחר מטעמו לצורך מתן השירות. טענות העותרת אינן במישור המשפטי. אשר על כן העתירה נדחית.

ביהמ"ש קבע גם אם היה אפשר להפיג את המסוכנות שנשקפת מהמבקש על דרך של שחרור לחלופת מעצר, אך המבקש אינו מציג בשלב זה חלופה אפשרית. אשר על כן הבקשה נדחית.

אין מחלוקת על כך שהזימונים לאסיפה הכללית נעשו לפי תקנון העמותה (שאין בו דרישה למשלוח הודעות אישיות בדואר רשום), ואף אין בידי המערערים להצביע על חבר עמותה שלא ידע על קיום האסיפה הכללית. אשר על כן אין עילה להתערב בממצאיו העובדתיים.

תוצאות בחירות סבירות הן כאלה שבדקו את רצון הבוחרים עד תום, וכמובן הדבר רלבנטי, כמו בענייננו (וכמו בסעיף 86 בחוק הבחירות לכנסת) כשיש טענה בדבר אפשרות לשינוי כזה או אחר בתוצאה, שלגביו פשיטא שאיננו מביעים דעה לגופו. ברגיל גם התערבות שיפוטית במוסדות שיפוט פנימיים צריכה להיות במשורה. אשר על כן הערעור מתקבל.

לאחר הגשת תצהיר התשובה הגישה העותרת הודעות ובקשות שונות. הבקשה הנוכחית הוגשה זמן קצר לפני הדיון הקבוע בעתירה, באופן העלול להוביל לעיכוב הדיון בה. המסקנה כי דין הבקשה להידחות מקבלת משנה תוקף בהתחשב בתגובתה של העותרת לתגובת המשיבים, ממנה עולה כי בדעתה של העותרת להגיש בקשה חדשה ומפורטת יותר לפרטים נוספים.

הסתמכות כשלעצמה, גם אם אין יסודה בחוסר תום לב של המבקש אלא בהחלטה שהתבררה כשגויה, מצדיקה להתיחס על התקופה שחלפה שיש להכלילה בזכאות המשיב. כשהתעורר המשיב ע"י בנו לפתוח את עניינו, נתברר כי תביעתו מצויה בתחום הנפש שלגביו ישנה החרגה באשר למועדים לעומת תביעות נכות גופניות. לכן להסתמכות האמורה יש ליתן, משקל באשר לשימוש בסעיף 3א לחוק הקצבאות. 

קבע בית המשפט קמא כי מקומן של טענות אלה להיבחן בבירור המשפט לגופו. ולענין מסוכנות המבקש, הרי שזו עולה ברורות מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אשר בוצעו סמוך לאחר הרשעת המבקש במעשי אלימות קודמים נגד המתלוננת, ובעת שהוא נתון תחת איסור ליצור קשר עם המתלוננת.  תסקיר שירות המבחן בעניינו של המבקש אינו חיובי , על כן הבקשה למתן רשות נדחית.

הציבור זקוק להגנה, ותרומתו של בית המשפט היא ענישה, ויש מן העבריינים ששהותם במאסר היא הגנה על הציבור. ראוי שהמערער יקבל טיפול מתאים במאסרו בשל מצבו הנפשי המיוחד, והכרעתנו תובא לידיעת שירות בתי הסוהר.