האיזון הראוי בין הנתונים השונים שנפרשו לעיל הוא, כי עד להכרעה בערעור, שהדיון בו עתיד להתקיים בעוד כשבוע, מתוך סכום הפיצויים הכולל שנפסק לטובת המשיבה יעוכב סך של 1,200,000 ש"ח (בערכים של היום), ויתרת הפיצוי תועבר למשיבה. כיוון שמועד הדיון בערעור קרוב, ממילא אין מדובר בעיכוב לפרק זמן ממושך. 

העורר ביצע ביחד עם חבריו מעשי שוד אלימים, תוך שהם פועלים בשיטתיות ובתכנון על מנת לבחור בקפידה קורבנות מבוגרים שלא יוכלו להם. אין מדובר במעידה רגעית אלא בסדרת מעשים מתוכננים. מסוכנות זו מתעצמת נוכח הערכתו של שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות ביצוע עבירות אלימות מצד העורר, כאשר תוצאותיהן צפויות להיות ברמת חומרה גבוהה אף הן. אשר על כן הערר נדחה.

כתב האישום מייחס לעורר עבירות מרמה חמורות ומתוחכמות, בסכומים גבוהים, שנפרשו על פני תקופה ארוכה. מדובר בעבירות ומעשים המצביעים לכאורה על מסוכנותו של העורר. משנדחה המועד לדיון בבקשת התביעה למעצר העורר עד לתום ההליכים בשל בקשתו לשהות ללימוד חומר הראיות, בדין התנה בית המשפט את שחרורו בתנאים מתאימים של מעצר בית. 

ביהמ"ש עיין בחומר הגלוי והחסוי על פי הדרך הדו-שלבית הנוהגת בעתירות מעין אלה, ולא מצא כי יש בחומר רלבנטיות להגנת העותר, למעט אמירה שולית של מאן דהוא, שאינה מתיישבת עם מכלול חומר הראיות ואף נסתרת במפורש בחומר אחר, ושאין בה בסופו של יום כדי לסייע להגנת העותר. העתירה נדחית.

ביהמ"ש סבור קיימים במקרה דנן שיקולים כבדי משקל המטים את הכף לטובת הקלה בעונשן של המערערות ובהם: מצבן המגדרי הייחודי אשר בגינו יאלצו לרצות את המאסר מאחורי סורג ובריח בתנאי הפרדה קשים: הקשיים שחוו לאורך חייהן, כמשתקף מתסקירי שירות המבחן ומהערכות המסוכנות, וכן העובדה כי הן נעדרות עבר פלילי. אשר על כן יש להקל בעונשן של המערערות.

המערער היה בן 21 בעת שביצע את העבירה, מושא כתב האישום העיקרי.  ביהמ"ש סבור כי שיקולי השיקום המשמעותייים ונוכח גילו הצעיר של המערער יש כדי להביא להקלה בעונשו. הלי הטיפול שעבר המערער התקדם מאוד. למורשע שכזה יש ליתן תקווה כדי לנסות ולמנוע שקיעתו חזרה לדרך של עבריינות. 

לא עלה בידי המערערים להצביע על חשש לפגיעה חמורה בשלטון החוק. כאמור, רק פגיעה כזו עשויה להצדיק התערבות בשלבים מתקדמים של תכנון וביצוע בהתעלם מהשיהוי הכבד בו הוגשה העתירה. 

ההליך בעניינו של הנאשם האחר התמצה בשמיעת טיעוני הצדדים לעונש. הנאשם האחר הורשע, על פי הודאתו. ביהמ"ש הורה כי עדותו של הנאשם האחר תישמע במועד מאוחר יותר לגזר הדין, למען מראית פני צדק. לעניין התסיקרים ספק שיש בהם כדי לגבש עמדה מרשיעה ביחס למערער. חשיפת המותב לעברו הפלילי של המערער נעשתה באופן כוללני מבלי שהוצג מרשם פלילי.

ההליכים כנגד המבקש והנתבעים האחרים במושב החלו עוד בשנת 2009, וצו המניעה נכנס לתוקף בתאריך 01.05.2013. מאז אותו מועד המבקש נמנע מלפעול למימושו, על אף שנמסרו לו התראות מטעם המשיבה, והוא החל בהליכי הפינוי רק לאחר שהוגשה בקשתה השנייה של המשיבה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש. נראה כי הגיעה העת שיחדול מביצוע שימוש אסור במקרקעין. 

סדרת האיומים, תכנון שפיכת החומצה על פני המתלוננת וביצועה בקור רוח, הנזק הקשה שנגרם לה בעיניה ובמישור מראה פניה, ושבודאי המעיט את סיכוייה במישור האישי והחברתי, עגמת הנפש, הסבל והיסורים שהם מנת חלקה – ראויים לענישה מכבידה יותר. ביהמ"ש החליט לעלות את עונשו של המערער ל-11 שנות מאסר בפועל.