לשם מכירת הדירה המשותפת נדרש היה לבצע פעולה פיננסית מסוימת. המשיבה פנתה למבקש וביקשה ממנו לנקוט את הצעדים הדרושים. המבקש סירב, ואף נמנע מלחתום על ייפוי כוח שהיה מאפשר למשיבה לנקוט בעצמה בצעדים הנחוצים. בשל התנהלות המבקש סוכלה עסקת המכירה, והדירה נמכרה רק בחלוף זמן לקונים אחרים. על כן בקשת רשות ערעור נדחית.

אין הצדקה להתערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי בשאלה האם יש לחקור את המצהירים קודם שתוכרע הבקשה למתן סעד זמני.  

המערער תכנן את צעדיו היטב. הוא עטה כפפות על ידיו לשם טשטוש עקבותיו ויצא בשעת לילה מאוחרת במטרה ברורה למצוא בחורה, לעלף אותה ולבצע בה את זממו. הוא עקב אחרי המתלוננת בדרכה חזרה הביתה, ובהזדמנות הראשונה שניתנה לו – התנפל עליה. העונש שהוטל על המערער נותן ביטוי הולם לחומרת מעשיו, זאת תוך זקיפה לזכותו גם את השיקולים לקולה. הערעור נדחה.

קושי נוסף שמתעורר אם תתקבל גישתו של העורר, כי כל אימת שיוגש כתב אישום יוטל על התביעה להעביר לעיון ההגנה, את גיליונות המרשם הפלילי של כל עדיה, מבלי שהסניגור יידרש לעמוד ברף בסיסי  בדבר קיומה של אפשרות קונקרטית שהדבר יועיל להגנת הנאשם, לבד מן הטענה הכללית כי אילו תימצאנה אי אלו הרשעות במרשם הפלילי של העדים יהיה בכך כדי לערער את מהימנותם. הערר נדחה.

 ביהמ"ש לא השתכנע מדוע צעדי השיקום שהמערער עשה בגדרי המועצה המקומית לא הובאו לידיעת שירות המבחן, והדבר אומר דרשני. מכל מקום, ביהמ"ש החליט להעמיד את המאסר בפועל על 8 חודשים, בניכוי ימי המעצר, ולדעתנו זהו הרף הנמוך ביותר האפשרי בנסיבות.

סיכויי העתירה אינם גבוהים כי אין די בכך לצורך חיוב בערובה, וכי משיב המבקש כי תופקד ערובה להבטחת הוצאותיו נדרש להצביע על נתונים חריגים נוספים המצדיקים חיוב בהפקדתה לשם הגשמת התכלית המרכזית שביסודה - להגן על זכותו כי לא ייצא בחסרון כיס אם תדחה העתירה נגדו. על כן הבקשה נדחית.

התוצאה היא שהערר נדחה בכל הנוגע לתנאים המגבילים בהם נתון המבקש, אך מובהר כי השאלה האם התיישנות העבירות על-פי דיני ניו-יורק (ככל שהן אכן התיישנו על-פי אותם דינים) מונעת העמדה לדין של המבקש בישראל, היא, לעת הזו, שאלה "פתוחה", ואין לשלול את האפשרות שעמדת המבקש בעניין זה תתקבל.

בגרסאות שמסרו המבקשים נתגלו סתירות. כמו כן הודגש, כי נסיבות מעצרו של מבקש 1- בעודו מסתתר בשיחים מיד לאחר שנעצר הרכב - לא תומכות בגרסתו לפיה היה כביכול אך "נוסע שבוי". על כן הבקשה נדחית 

בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה לדחיית הדיון משום שמדובר בדו"ח שהוגש שנה קודם לכן, ומשום שלא מצא במסמכים הרפואיים עילה לדחיית הדיון, ולכן דן את המערער שלא בפניו. הבקשה נדחית.

נוכח הזמן הרב שחלף מאז המעצר וכדי לאפשר לעורר מידה מסוימת, גם אם מצומצמת, של פעילות עסקית (שלא מתוך ביתו) יש מקום לשקול את האפשרות שהעורר יוכל לצאת מביתו מידי פעם ככל שיתעורר צורך עסקי מיוחד שיחייב נוכחות שלו במקום מסוים. לשם כך יגיש העורר למשיבה בקשה בכתב, לפחות 7 ימים לפני המועד הרלבנטי.