כתב הערעור יפרט את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור. אין מקום להיעתר להצעתה של המערערת להורות על מחיקת ציטוטים מכתב הערעור, אין מקומם של אלו בכתב הערעור, אך כי כתב הערעור חורג מהוראות התקנות אף אם ימחקו אותם ציטוטים, ומכל מקום על המערערת עצמה לערוך סיכומיה מחדש בהתאם להוראות התקנות ולהחליט אילו חלקים למחוק. 

ממילא טרם נסתם הגולל על בירור המחלוקות החשבונאיות של הפרק באמצעות מומחה, ככל שיהא בכך צורך. לא רק במשיב פגעה המבקשת  בהתנהלותה, אלא בכלל המתדיינים הממתינים לתורם. לחינם השחית בית המשפט המחוזי זמן לטיפול בבקשות שונות ומיותרות. המשאב השיפוטי יקר, והמבקשת אינה רשאית לבזבזו.  

נסיבות המקרה הן חמורות, וביהמ"ש סבור כי בעטיין – מתחם העונש שנקבע בעניין המערער הולם.  על המערער הוטל עונש ברף התחתון של מתחם הענישה, ניתן אף לומר ברף התחתון ביותר. המערער הכניס את עצמו מרצונו החופשי למצב דברים בו הוא תוקף אישה קשישה ביודעין.  הערעור נדחה.

החברה נטלה על עצמה סיכון, לפיו במקרים שבהם פניותיה לצורך גביית התשלום לא תעננה בחיוב, תוכל לקבל לידה את הכספים שהוציאה לביצוע עבודות הפיתוח רק כאשר בעלי הזכויות במגרשים יפנו למועצה בבקשה למתן היתר בניה ללשכת רישום המקרקעין. ביהמ"ש לא סבר כי נפלה שגגה בהמנעותו של בית המשפט המחוזי מלפסוק הוצאות לטובת החברה, הגם שהתקבלה תובענתה בחלקה. 

אשר לעונש, המדובר בעבירה מכוערת ומרושעת מאוד, ולמערער גם עבר פלילי, ועל כן במצב רגיל לא היינו מתערבים בענישה כלל. בשל הזיכוי מחמת הספק מעבירת האיומים, אשר בגינו ביהמ"ש מפחית ששה חודשי מאסר, כך שהעונש יעמוד על תשע וחצי שנים. שאר חלקי גזר הדין בעינם.

הן בית המשפט המחוזי, והן בית משפט זה קבעו כי המנוח ואדם נוסף הם שגרמו בצוותא חדא, באמצעות סכין, לפציעות הללו. מתקשה ביהמ"ש ראות כיצד ניתן לטעון שיסוד ההכנה אינו מתקיים בענייננו – עצם הבחירה להניף סכין, קל וחומר כאשר מדובר כאמור בעשרות פעמים, כדי לפצוע ולבסוף לגרום למותו של המנוח, די בו כדי לקבוע כי יסוד ההכנה מתקיים.

המבקש לא הראה כי אם לא יעוכב ביצוע תשלום הקנס ייגרם לו נזק  ואף לא הציג נתונים לתמיכה בבקשה מעבר לטיעון כללי שהושמע בביהמ"ש המחוזי. תשלום קנס לטובת המדינה הוא אינו בלתי הפיך וניתן להשיבו אם יתקבל הערעור. פתוחה לפני המבקש הדרך לפנות בבקשה למרכז לגביית קנסות לפי סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, שלו הסמכות המינהלית לפרוס או לדחות את תשלום הקנס.

מצא שירות המבחן כי נוכח מכלול הנסיבות ובראשן מאפייניהם האישיים של המשיבים לא ניתן להמליץ על שחרורם אליה. בהינתן חומרת העבירות המיוחסות למשיבים (שזו אינה הסתבכותם הראשונה בפלילים) והמסוכנות הרבה הטבועה בהן, ביהמ"ש לא ראה כי בחלופת המעצר שנשללה על ידי שירות המבחן יש כדי לנטרל את הסיכון הנשקף מהמשיבים 

קיומה של ועדה המייעצת נחוץ במתכונת שקבע הנוהל, כל עוד הוא קיים, אף כי יתכן שהוא טעון עדכון והבהרה. ביהמ"ש מצפה שבתוך שישה חודשים תורכב הועדה במתכונת מלאה, ובראשות גורם מטעם מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות ככתוב בנוהל. 

המשיבים הצהירו כי לא הושבה קרקע שניתן עליה פיצוי.  די בכך למצות את הדיון בעתירה.