המשיב בעצמו לא הצביע על פגיעה קונקרטית שתיגרם לו ככל שהוא יישאר במעצר בבית הסוהר, כפי שעלה גם מהמכתב שהציגה המדינה משירות בתי הסוהר באשר לתנאים שבהם הוא מוחזק כאסיר שהוא גם עצור עד תום ההליכים בעניינו בתיק אחר.  ביהמ"ש הורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים.

האיזון הראוי בנסיבות העניין טמון במתן הארכה המבוקשת בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות בסך 1,000 ₪ לטובת המשיבים. הבקשה מתקבלת במובן זה שהמבקש יהא רשאי להגיש את הערעור מטעמו. בכפוף לכך שימציא למזכירות בית המשפט אסמכתא על תשלום ההוצאות.

המשיב תובע את משטרת ישראל, קרי אובדן כושר עבודה מלא, שלטענת המשיב התפתח מהנזק הראשוני, קרי מההליך הפלילי שהתנהל כנגדו בשנות התשעים. על התיק הנוכחי אשר מדשדש בפרוזדור כבר למעלה מ-16 שנים, בשנה שחלפה, ניהל המשיב הליכים רבים בתיקים נוספים בבית משפט זה, אשר כולם נדחו, ובהם הוגשו במצטבר עשרות בקשות. אשר על כן, הערעור התקבל.

אשר לטענת המערער כי המשיב לא רשם הערת אזהרה ולא עמד על זכויותיו בנכס, לרבות קבלת תמורה בגינו, הקניית נכס והכרזתו כנפקד אינה טעונה רישום, היא אינה עסקה במקרקעין. המשיב לא עומד על זכויותיו בנכס בתקופה מסוימת אינה מאיינת את זכויותיו בו.  המערער לא הראה קשר בין שאלת הוצאת תעודת הנפקדות השניה לשאלת שחרורו של הנכס מנפקדות. הערעור נדחה.

ביהמ"ש דחה כבלתי מהימנה את טענת המערער לפיה הוא היה נתון במצב של שכרות בעת המתתה של המנוחה. המערער ביצע את המיוחס לו בכוונת תחילה, לאחר שגמר אומר להמית את המנוחה ותוך שביצע שורה של פעולות שיש בהן כדי לקיים את יסוד ההכנה הנדרש בחוק, והכל מבלי שקונטר על ידי המנוחה וכשלא עומדת לו הגנת השכרות לה טען.  

בשים לב להימשכות החריגה של ההליכים אשר לא נמצא לה הסבר מניח דיו, ראוי ליתן לכך משקל נוסף בקבענו את ענשו של המערער.  נוכח הימשכות ההליכים, ביהמ"ש סבור איפוא כי יש לקבל את הערעור במובן זה, שעונשו של המערער יופחת ויועמד על 9 חודשי מאסר חלף 12 חודשי המאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי.

דינן של טענות אלו להידחות על הסף. בצרופות הבקשה מעלה כי השגות שונות שהגיש המבקש בשפה הערבית נענו לגופן על ידי המשיב, אף אם המענה נעשה בשפה העברית. המבקש לא הראה כי נגרם לו עיוות דין המצדיק מתן רשות לערער בשים לב לאמות המידה המקובלות שעליהן עמדתי. אשר על כן, הבקשה נדחית.

החקירה נדרשה על ידי השותפות כדי להוכיח שמטרת בקשת הסעד הזמני אינה עניינית. אלא שכאמור – חששה של המשיבה הוא ממשי. לכן, אף אם היה מקום לאפשר חקירה נגדית, ולו קצרה, הרי שבמסגרת בקשה זו למתן רשות ערעור העניין אינו מעלה ואינו מוריד.  הבקשות נדחות.

חרף חילוקי הדעות בין הצדדים ומבלי להקל ראש בסוג המחלוקת, יעשו כל שביכולתם כדי להיטיב עם הילדה, אשר אין חולק כי כבהקשר יחסי הצדדים לא שפר חלקה עד הנה, והדברים נאמרים בלא שמצדי אטיל דופי בצד כזה או אחר, ואין לי אלא אשר כתבו שני בתי המשפט.  

בעת גזירת העונש הביא בית משפט השלום בחשבון אף את נסיבות חייהם האישיות של המבקשים. ביהמ"ש המחוזי אף הביא בחשבון, במסגרת שיקוליו להפחתה בעונש, את העדרו של נוהל המסדיר את מצב הדברים בו נתקלו. לפיכך, ביהמ"ש סבר כי אף לוּ הייתה ניתנת רשות לערער בנקודה זו, לא היה מקום לקבל את הערעורים על חומרת העונש.