פסק דין זה אומר כי לא קיימת עילה משפטית להתערב בהחלטה למנות את הנגבי כסגן שר, הא ותו לא. מובן, כי ניתן לסבור שאדם שהורשע בנסיבות הרשעתו של הנגבי, אינו ראוי מבחינה ציבורית לכהן בתפקיד ממלכתי של שר או של סגן שר.  

ביהמ"ש מברך את המערער על כך שהוא נמצא בעיצומו של הליך טיפולי ועל פני הדברים, כפי שנלמד מתסקירו העדכני של שירות המבחן, הוא מתמיד בו, הגם שהדרך לפניו עודנה ארוכה, וקוראים לו לעשות את מירב המאמצים על מנת שהליך זה יישא פירות.  

קשה לצייר תמונת ענישה אחידה בעבירות הנדונות, אין לומר כי העונש שנגזר על המערער חורג ממדיניות הענישה הנוהגת, ואין גם לומר - וזה עיקר - שהוא חורג ממדיניות הענישה הראויה בכגון דא.  הערעור נדחה.

אין אנו יודעים היום את כל מהלכיה של חנית ביום האירוע, אין בעובדה שנותרו שאלות לא פתורות כדי להצדיק קיומו של משפט חוזר. פעמים שמסכת העובדות הנגלית לעיני בית המשפט איננה מלאה, אך קיומן של שאלות שלא נמצאה להן תשובה אינו משליך על המסקנה המשפטית. לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המסוכנות ברורה לכל בר-דעת. על אלה יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב, שני עונשי מאסר, אחד מהם בן 16 חודשים שאותו סיים לרצות כחמישה חודשים לפני הפרשה הנדונה כאן, ולכאורה לא הרתיעוֹ מלהמשיך בדרך עבריינית ומסוכנת. שירות המבחן התרשם מקיומו של סיכון ברמה גבוהה להישנות התנהגות אלימה. יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב.

לאחר שהתקבלה חוות דעתה של ד"ר אלקיים ניתנה לצדדים אפשרות להגיש חוות דעת מטעמם ורק לאחר מכן נקבע שהסתירות והמחלוקות שנותרו בשאלה שבמחלוקת, שהיא מהותית לבירור תביעה, תובא בפני מומחה מטעם ביהמ"ש. ביהמ"ש אינו סבור כי נגרם למבקשים עיוות דין כלשהו שיצדיק התערבות בהחלטת ביהמ"ש קמא. הבקשה נדחית.

 נוכח חומרת המעשים והעבירות בהם הורשעו המבקשים, ראוי היה לגזור עליהם עונש חמור יותר. רק הצטברותן של נסיבות מקלות, ובהן גם העונש הקל מדי שהושת על אחמד, הוביל לתוצאה העונשית הנוכחית. אשר על כן, בקשת רשות ערעור נדחית.

הגשת תביעה לפי חוק הפיצויים ובקשה למינוי מומחה כרוכה בהמצאת כתב וס"ר. יש לקוות שכשם שהמשיבה הסכימה, בהגינותה, בדיון בפני בית משפט קמא, להגביל את תוקפו של כתב הוס"ר לתקופה של 12 חודשים, היא תסכים לכך גם עתה, ללא קשר לעמדת המבקש. 

המערער מבקש כי ניתן סעד אופרטיבי למצבו, ונקבע מה יעלה בגורלו ביום שלאחר מתן פסק הדין. לפי סעיף 1 לחוק הכניסה, מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה כמשמעותו של הביטוי בחוק השבות, התש"י-1950, יהיו כניסתו לישראל וישביתו בה על פי אשרה ורישיון ישיבה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.  ההוכחה להראות כי ישנה בעייתיות בהרחקה מוטל על הנתין הזר ולא על המדינה .

ככל שבית המשפט יסבור כי השכר שנפסק על-פי המסלול שבחר הנאמן איננו ראוי בנסיבות העניין, רשאי יהיה להעלות את שיעורו או להפחיתו, בהתאם לסמכות הנתונה לו בתקנות.  ביהמ"ש דוחה את בקשתו של המבקש.