מול זכויותיו של המבקש עומד האינטרס הציבורי שנועד להגן על בטחון הציבור מפני עבריינות מין עתידית, ובפרט הגנה על המתלוננת שאלמלא המגבלה האמורה תהיה "חשופה לסכנה ממשית של פגיעה חוזרת ע"י [המבקש]". הטלת המגבלה מידתית. רמת מסוכנותו של המבקש נקבעה כגבוהה, מהערכת המסוכנות עולה כי גם כיום המבקש אינו לוקח אחריות על מעשיו. הבקשה נדחית.

אין הצדקה להפחתה בעונשו של המערער משיקולי שיקום. המערער מתעלם מכך שבעניין שאול התקיימו נסיבות חריגות בשל הבעיות הנפשיות שמהן סבל הנאשם ואילו בענייננו נקבע לאחר בדיקה כי המערער אינו סובל ממחלת נפש כלשהי ונסיבותיו האישיות של המערער נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט קמא. דין הערעור להידחות.

טרם חלף המועד להגשת ההליך, ומכאן כי לא התגבש אינטרס הסתמכות של מי מהמשיבים על סופיות ההחלטה. לא ניתן להתעלם בענייננו ממהות ההליך שהגשתו מתבקשת - ערעור על פקודת מאסר שהוצאה בעניינו של המבקש, הנתון בהליכי פשיטת רגל, בגין אי-קיום חיובי ההליך. הבקשה מתקבלת.

עיון בסיכומי המשיבה מלמד כי העמוד הראשון של סיכומיה עניינו בכותרת ההליך ובהערות "טכניות", ועל כן לא מצאתי לקבוע כי יש בהוספתו משום חריגה מן ההיקף שנקבע. ביהמ"ש לא מצא להורות על מחיקת ההפניות בסיכומי המשיבה, על אף מספרן, אין לומר כי סיכומי המשיבה אינם "עומדים על רגליהם". הבקשה מתקבלת בחלקה.

מחד גיסא, הגנה על קניינו של בעל סימן המסחר בסימנו והמוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בסימן, ומאידך גיסא, מניעת הטעיה של הציבור עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר. המקרה דנן מצדיק קיומו של דיון נוסף יש, איפוא להמתין ולראות כיצד יתפתחו המציאות ולצדה ההלכה, כאן ובעולם. 

בנסיבות העניין לא ניתן להתעלם מעברו הנורמטיבי של העורר, שעיקר הפעילות העבריינית לו קשורה בעבותות עזים לפעילותו כרוקח במסגרת  עסק. למצבו הבריאותי (כפי שעולה מתסקיר המעצר) ולהתרשמותו החיובית של שירות המבחן מן המפקחות המוצעות, אני סבורה שנמצא בסיס לשחרורו של העורר לחלופת מעצר הדוקה שתכלול ערובות משמעותיות.  

עברו המכביד של המערער, וגם את התנהגותו במאסר שאינה מעודדת ללכת לקראתו. ביהמ"ש אינו מתעלם ממצבו האנושי הקשה כאמור, כדר רחוב חולה סוכרת, אך בשקלול אין מקום להתערב בפסק הדין קמא. 

בית הדין הארצי, מצא כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי. דין העתירה להידחות על הסף.

כיוון שלא הוכח שיהודית הסכימה בשלב כלשהו שזכויותיה בדירה ישועבדו לאורן – מקובלת קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לצורך הליכי המימוש נדרש כונס הנכסים לנקוט בהליך נפרד לפירוק שיתוף בדירה בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק המקרקעין ובחוק המשכון. 

המערער פגע במתלוננת, באמצעות סכין קצבים שאורך להבה כ-20 ס"מ בה הצטייד מראש, תוך שהוא נוקט באלימות ברוטאלית ופועל מתוך כוונה מיוחדת להסב למתלוננת נכות, מום או חבלה חמורה. ביהמ"ש הביא בחשבון את העובדה שהמערער הינו תושב זר ואין לו משפחה בישראל שתסייע לו לצלוח את תקופת המאסר הממושכת שהושתה עליו.