המערער לא הצביע על התפתחות טכנולוגית ספציפית כלשהי אשר לא הייתה זמינה בעת המשפט ואשר השפיעה על האפשרות לערוך את הבדיקות במועד המתאים.  יצוין כי המערער הודה לפני בית המשפט המחוזי בכך שהירי אשר גרם למותו של ראמי בוצע מאקדחו. המערער הודה כי הוא ביצע את הירי שגרם למותו של להב. הבקשה נדחית.

ביהמ"ש אינו סבור כי השינוי שעליו מצביע המבקש בגרסת המשיב הוא בעל עוצמה המותירה סיכוי קלוש בלבד להצלחת התביעה. כך גם באשר לטענת המבקש כי גרסת המשיב אינה מתקבלת על הדעת בהתחשב בזמן הדרוש להגשת תביעה ברשלנות רפואית, ובשים לב להערת בית המשפט המחוזי כי קביעת מסגרת הזמנים הדרושה לשם כך טעונה ליבון בהמשך ההליך. 

אשר למזונות הבת, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהבת מחלקת את זמנה באופן שויוני בין המשיבה והמבקש, ומכל מקום ספק אם היה ראוי להפחית את סכום המזונות שנפסק על הצד הנמוך. אין תיק זה מתאים להנחיות שיפוטיות נוספות באשר למזונות זמניים מעבר לנזכר מעלה. 

שיקולי צדק נוטים בעניין זה לטובת המשיבים. התנהלות זו הניבה לסלמאן ולבני הזוג פירות, בכך שהליך המימוש נגרר מזה כשנה וחצי, תוך פגיעה בזכויותיו הקנייניות של אלכס. לכך יש לשים קץ.  הבקשה נדחית.

מכל מקום, בית המשפט לענייני משפחה ינהג כתבונתו, ואיני מאריך משלא נתבקשה תגובה כדי שלא להכביר הוצאות. ביהמ"ש השתאה לאורך הבקשה (22 עמוד), כשהחלטת בית המשפט למשפחה בת עמוד אחד, וכך גם (עמוד ומקצת) בית המשפט המחוזי; אף אם נניח שיש צורך בהסבר הרקע לבקשה, עדיין ניתן להגיש בקשה בגודל שליש משהוגש. לפנים משורת הדין איני מטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה.  

מעשיו של המערער הותירו את חותמם על המתלוננת ועל בני משפחתה. לא ניתן לפטור את החומרה הטמונה בהם בכך שהם נעשו על רקע רומנטי או בכך שבסופו של דבר לא ארע נזק פיזי למתלוננת או למי מבני משפחתה. גם יתר טענות המערער, אשר נשקלו על-ידי בית משפט קמא, לא יכולות להוביל למסקנה כי יש להתערב בעונש שנגזר עליו. 

לא ניתן שלא לתהות מדוע חלפו פרקי זמן כה ממושכים בין מועד הגשת התביעה לבין מועד הגשת כתב ההגנה, בין מועד הגשת כתב ההגנה לבין מועד הגשת חוות דעתו של פרופ' מרין ז"ל. אין בכל אלה כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתו של בית משפט קמא להתיר למשיבים לשלוח הודעה לצד שלישי כאשר הגנתם לבסוף "התייצבה".  

המבקש הורשע גם בביצוען של עבירות נוספות מעין אלו, ביחס ללווים שהגיעו לפתחו בהמלצתו של עמי מנור. נושא זה לא זכה להתייחסות מספקת בגדרי הבקשה לעיכוב ביצוע. למרבה הצער, ההיפך הגמור הוא הנכון בפרשה דנן, כפי שעולה בבירור מהכרעת הדין. בנסיבות אפוא, נחה דעתו של ביהמ"ש כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מצבים שבהם קיים חשש כי ירוצה עונש מאסר לשווא.  

תכלית העירבון היא "להבטיח שבעל דין, המוטרד לדיון נוסף בפני ערכאת ערעור, לא ייצא נפסד מקום שהערעור נדחה אך בשל היעדר האפשרות לגבות הוצאות שנפסקו לטובתו, אם ייפסקו כאלה". אשר לסיכויי הערעור, בעוד שבעניין אגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק מתן פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר .

כאשר מבוקש להורות על איחוד הדיון בהליכים המתנהלים באותו מחוז שיפוט, לא יפעיל ככלל בית המשפט העליון את סמכותו לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.