גם אם יש ממש בטענת המבקש לפיה לא דייק בית משפט השלום בקביעותיו בנוגע לטענות המבקש, הרי שגם לשיטתו-שלו הוא ערב, בסופו של יום, לסכום נכבד של 130,000 ₪. אין לומר כי הקישור שיצר בית משפט השלום בין טענת המבקש לבין גובה הערבות הוא בלתי סביר בנסיבות העניין. הבקשה נדחית.

העיריה לא שלחה למשיב הודעות חיוב, והנכס מעולם לא נמדד לצרכי ארנונה . שליחת הודעת החיוב לאחר פינוי והריסת הנכס ך מאירה את התנהלות העירייה באור שלילי. אין לראות באקט מדידת הנכס בנסיבות העניין משום תחליף להודעת שומה מטעם העיירה, המבהירה כי בכוונתה לשנות את הפרקטיקה שנהגה במשך עשורים ולחייבו בארנונה. התנהלות זו אינה מתיישבת עם כללי מנהל תקין.

במשך שנים נמנעה המדינה מלנקוט באמצעי אכיפה כנגד העותרת בגין שידורי הרדיו שקיימה. משחדלה העותרת לכלול שידורי פרסומת במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם "רדיו גל", דומה כי אין בפי המשיב טענה כזו אף כיום. יתכן ופתוחה בפני העותרת הדרך להעלות טענות הגנה שונות במסגרת ההליך הפלילי, וכמובן אין בכך כדי לגרוע משיקול דעתו של בית המשפט הדיוני להכריע במכלול. 

אבן שהשליך סוהייב פגעה בראשה של פעוטה כבת שנתיים. עדותה הקשה של אֶם הנפגעת בפני בית המשפט המחוזי מעלה כי למרות התקווה הראשונית שהשבר בגולגולת שנגרם לנפגעת יתאחה בתוך כשנה – קיים חשש שהוא לא יתאחה לעולם, והנפגעת נמצאת במעקב מתמיד בבית חולים לפגועי ראש. בהינתן המסוכנות בהתנהגות זו והצורך לעקור אותה מהחברה, הערעור נדחה.

רמת המסוכנות המינית הנשקפת ממנו עודנה גבוהה. על רקע הרף הנמוך יחסית של חומרת עבירות המין, ביהמ"ש מעמיד את הפיקוח על שנה אחת בכפוף לתנאים שקבע ביהמ"ש המחוזי.

הוסף לכך את עברו הפלילי של המשיב, את עמדת שירות המבחן שלא בא בהמלצה לשחרורו ואת האפשרות ששמיעת המשפט תתקדם בצורה משמעותית (אם לא למעלה מכך) במהלך תקופת הארכה, ונראה כי אין מקום לשקול בשלב זה את האפשרות לשחרר את המשיב ממעצרו.  

בית המשפט אישר למנהל המיוחד להתקשר בהסדר החדש, לכן אין למצוא פגם באישור שניתן. במשך שנים פעל המערער בשם החברות, לרבות על דרך הגשת התובענה הכספית בביהמ"ש המחוזי. המערער אינו רשאי להחזיק בטענה כי מוסמך לפעול בשם החברות ולטעון שהמנהל המיוחד, אינו רשאי לנקוט פעולות שהמערער רשאי היה לבצען אלמלא ניתן צו כינוס. 

המבקשת טוענת כי אין במגבלות אלו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אך לא מצאתי כי יש בטענה זו כדי לעורר שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המשיב. יתר הטענות שהועלו על ידי המבקשת מתייחסות אף הן לנסיבות הקונקרטיות הנוגעות למשיב ואינן מצדיקות מתן רשות לערור על פי הכללים הנוהגים עמנו בענין זה. 

לעורר 2 מיוחסת עבירה של שימוש בנשק חם, ועל כן המסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה הן לציבור הרחב והן למתלוננים. לעורר 3 ישנו עבר פלילי מכביד הכולל גם עבירה של שוד מזוין. אין לומר כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה, כאשר סירב לבחון אפשרות לחלופת מעצר קונקרטית עבור העוררים. 

העותר מבקש הלכה למעשה לבטל את הליכי הגבייה המנהליים בהם נקטו המשיבים 4-1 אולם הוא לא מצביע על פגם שנפל בהתנהלותם של משיבים אלה בעניין זה ולא בכדי, אין חולק כי במועד בו הוטלו העיקולים לא חסתה הגמלה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 303 לחוק. העותר לא פנה למוסד טרם הגשת העתירה ואף לא צירף אותו כמשיב, וגם טעם זה יש בו כדי להוליך לדחיית העתירה.