מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה גם אם תתקבל טענת המבקש לפיה יש להסתפק במקרה דנן בעבירה של גרם מוות ברשלנות, קשה להלום כי עונשו יופחת באופן שלא יחייב ריצוי מאסר בפועל. די בטעם זה על מנת לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

כפי שעולה ממספר עדויות, אין זו הפעם הראשונה שמתעורר עימות אלים בין המשפחות, וקיים חשש שעל אף הסולחה תפרוץ ביניהם שוב אלימות.  לאור המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעורר, נדמה שלא די בחלופת המעצר שהועלתה בפני ביהמ"ש המחוזי כדי לאיין את החשש לביטחון הציבור וביטחונם של בני משפחת חמאדה.

העותר הצהיר, במכתבים שנכתבו יותר משבע שנים לפני הגשת התביעה, כי הוא עומד על זכויותיו לקבלת תשלום עבור הקורס שהכין ועבור הקורסים שהעביר. גם עובדת דחיית בקשתו להתקבל כחבר סגל היתה ידועה לו, יותר משבע שנים טרם שהוגשה התביעה. אשר על כן העתירה נדחית.   

ראש וראשון לשיקולים הוא הצטברות העבירות שיש בהן חומרה רבה, והמסר מבית משפט זה צריך שיהא בהיר ולחומרה. עוד יצוין כי עונשו של המערער נטוע בליבת הסדר הטיעון, והנטל לשכנע כנגד עונש מעין זה הוא כבד מטבעו. התסקיר העדכני אינו מלהיב.

אין הסבר מדוע חלפו כחודשיים נוספים מן היום שבו נדחה הערעור מן המרשם ועד להגשת בקשת הארכה. לאחר תקופה ארוכה יש ליתן משקל לעקרון הסופיות  בדבר ניהול יעיל של המשאבים השיפוטיים, כמו גם לאינטרס ההסתמכות של המשיבה. בנסיבות אלו, אפילו אם הייתי מניח לטובת המבקש כי העיכוב בקבלת אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל נבע מאופן התנהלותו של הנאמן.

התעוזה שנגלתה במעשיו של המערער חריגה, ונסיבות העבירה חמורות. מבלי להפחית מחומרת מעשיו של המערער, יש מקום להפחתה מתקופת המאסר שנגזרה על המערער. העונש שהושת על המערער חמור, בהשוואה למקרים אחרים של אינוס, תוך ניצול מצב של חוסר הכרה. הערעור מתקבל, העונש המאסר שהושת על המערער יעמוד על 7.5 שנות מאסר, לריצוי בפועל.  

אין למבקש זכות קנויה להקלה בתנאי מעצרו אך בשל רצונו להימנע מהפקעת צו עבודות השירות שנגזרו עליו בהליך אחר. יצוין כי בית המשפט המחוזי, היה ער להשלכות של החלטתו האמורה על המבקש, אך ערך איזון ראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין והגיע לתוצאה שאליה הגיע ואשר בה אין מקום להתערב. הבקשה נדחית.  

המבקש אין מוסר נתונים רלבנטיים - למשל אודות טיב והיקף הנזקים שעלולים להיגרם לו לנוכח הליכי ההוצאה לפועל.

בית-המשפט לא סבר כי בנסיבות המקרה דנן היה מקום לחרוג מהמלצתו המפורשת של שירות המבחן, אשר באה לידי ביטוי הן בתסקיר הראשון והן בתסקיר השני, לפיה אין להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר

טרם הגיעה העת להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בנקודת זמן זו. ענייננו באישום חמור ביותר, המעיד על רמת מסוכנות גבוהה.