הבקשה להארכת מועד מתבססת על מצבו הרפואי של המבקש 2. ככלל, מצב רפואי של בעל דין יכול לגבש "טעם מיוחד" כאמור, מקום שבו הוכח כי המצב הרפואי, במהלך התקופה הרלוונטית, הוא שמנע את הגשת ההליך במועד.

לטענת המבקשים ההליך עודנו מתנהל, אולם כשבוע טרם הגשת הבקשה דנן פחתו המאמצים להגיע להסכמות, ולכן הוגשה הבקשה הנוכחית. כן נטען כי לאור הניסיון ליישוב הסכסוך, הסכימו הצדדים ביניהם להאריך את המועד להגשת הערעור, והמבקשים הסתמכו על כך.

חרף טענת המשיב, הבקשה דנן הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, ועל כן, טרם התגבש במלואו אינטרס ההסתמכות של המשיבים בדבר סופיות הדיון.

הכלל הבסיסי הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים סטייה מכלל זה תתאפשר במקרים בהם הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו – במובן זה שאם יתקבל הערעור יהיה קושי משמעותי להשבת המצב לקדמותו.

כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, כבענייננו, עיכוב ביצוע ייעשה אך במקרים חריגים, בהם המבקש הוכיח כי קיים חשש ממשי כי לאחר ביצוע פסק הדין לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורו

נקיטת הליך באיחור מצריכה טעמים מיוחדים לשם הארכת המועד לנקיטתו. ככלל, מצב רפואי של בעל דין או של בא כוחו יכול לגבש "טעם מיוחד" כאמור, אם הוכח שהמצב הרפואי, במהלך התקופה הרלוונטית, הוא שמנע את הגשת ההליך במועד.

נקודת המוצא היא כי הזוכה בפסק דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו לאלתר, וכי אין בערעור, כשלעצמו, כדי לעכב את ביצוע פסק הדין

ספק אם יש להידרש לבקשה שלפניי, שהיא בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, שעה שערעור על פסק הדין נושא הבקשה כבר הוגש וסולק על הסף.

לצורך קבלת בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי פלילי, נדרש טעם ממשי המניח את הדעת (למשל, בש"פ 7522/21 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (15.3.2022)). במסגרת זו נפסק בעבר כי יש לבחון את משך האיחור, את שאלת ההצדקה לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך.

ככלל, מצב רפואי של בעל דין או של בא כוחו יכול לגבש "טעם מיוחד" כאמור, אך זאת רק אם הוכח שהמצב הרפואי, במהלך התקופה הרלוונטית, הוא מה שמנע את הגשת ההליך במועד.