בחינת שיקולי מאזן הנוחות מעלה כי הם אינם מטים את הכף בצורה מובהקת לאחד מהצדדים. מנקודת המבט של המבקשים – טענתם כי דחיית הבקשה וביצוע פסק הדין באופן מידי יסבו להם נזק בלתי-הפיך נטענה בעלמא וללא ביסוס.

בהתאם לפסיקה, כאשר הערכאה הדיונית מצאה שמתקיימים התנאים להטלת עיקול זמני, יש להיעתר לבקשה להותיר אותו על כנו גם לתקופת הערעור.

בבחינתה של בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, על בית המשפט לתת את הדעת לשני שיקולים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בין השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות", כאשר לשיקולים של מאזן הנוחות ניתן מעמד בכורה.

בבקשה לעיכוב ביצוע חלקי טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור גבוהים. לטענתם, נפלו מספר טעויות בהכרעתו של בית משפט קמא, ובכלל זה קביעתו כי המבקשת הייתה ממשיכה לעבוד עד גיל 67; פסיקת פיצוי המשקף צורך בהשגחה מלאה בניגוד לחוות דעת מומחית בית משפט

המבקש טוען כי יכולתו הכלכלית היא מוגבלת מאוד, כי הוא אדם מבוגר וכי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות; בהתאם לכך, ולאור סכום הפיצוי הגבוה שבו הוא חויב בפסק הדין, ביצוע החיוב באופן מידי יביא לכניסתו להליכי חדלות פירעון ולנזק בלתי-הפיך עבורו.

קיום פסק הדין יגרום להם לנזק אדיר, מאחר שמדובר בסכום פיצוי גבוה ביותר; ומצד שני, למשיבים לא ייגרם נזק כבד במיוחד.

לטענת המבקשים מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת קבלת הבקשה. למבקשת 1 אין הון או נכסים שניתן להיפרע מהם, כך שיהיה על מבקשים 3-2, אנשים פרטיים, לשאת במלוא התשלום. בשים לב להיקף החיוב הכספי שהוטל עליהם, ביצוע פסק הדין עלול לגרום להם לנזק רב ולמצוקה כלכלית.

שגה בית המשפט המחוזי משלא הורה על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום. זאת, משום שלטענתם עניינם נכלל בחריגים המצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין למרות שמדובר בפסק דין כספי.

נטען לעניין מאזן הנוחות, כי על אף שככלל הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מקום בו מדובר בסכום כספי גבוה אשר אמור להיות משולם ל"אנשים פרטיים מהשורה", קיים חשש בנוגע ליכולת ההשבה שלהם, באופן שמטה את הכף לעבר קבלת הבקשה.

כל עוד לא הוגש ערעור, אין מקום לפנות לערכאת הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הגשת בקשה למתן ארכה להגשת ערעור אינה משנה את הכלל האמור