הלכה פסוקה היא, כי מרגע שבחר בעל הדין במסלול הראשון, וביקש מהערכאה שנתנה את פסק הדין שתעכב את ביצועו – שוב לא יוכל לפנות בבקשה שכזו גם לערכאת הערעור. 

ביצוע פסק הדין איננו הפיך במקרה זה, שכן כספים שישולמו כשכר טרחה למומחה החדש לא יושבו היה וערעורו יתקבל. מאידך, סבור המבקש כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יסב כל נזק למשיבים.

נוסף על אי-הגשת בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע, גם בגוף הערעור עצמו, לא נומק כדבעי מדוע מתקיימים בנסיבות כאן התנאים למתן סעד של עיכוב ביצוע.

נוסף על אי-הגשת בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע, גם בגוף הערעור עצמו, לא נומק כדבעי מדוע מתקיימים בנסיבות כאן התנאים למתן סעד של עיכוב ביצוע. וכך, גם הבקשה למתן החלטה שהוגשה לפניי עתה, הוגשה בחלוף למעלה משישה חודשים ממועד הגשת הערעור.

במישור מאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי מאחר שענייננו בביטול זכויות במקרקעין, בית משפט זה ייעתר "כדבר שבשגרה" כלשונם, לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, זאת מאחר שאי עיכובו יביא למצב בלתי הפיך. 

עם זאת, הלכה ידועה היא כי המסלולים הללו – מסלולים חלופיים; לא ניתן לאחוז את החבל בשני קצותיו. "אם בחר [בעל דין] לבקש מן הערכאה הדיונית עיכוב ביצוע או סעד זמני לתקופת הערעור, הרי שהשגותיו לא תישמענה אלא במסגרת של בקשת רשות ערעור"

במישור מאזן הנוחות – המבקשת טוענת כי הואיל וסכום הפיצוי לו זכאי כל חבר בקבוצה, ייקבע כתלות במספר חברי הקבוצה, ככל שהערעור יתקבל ותשלום הפיצויים לא יעוכב, הערעור עלול להפוך לתיאורטי.

באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת, כי זה נוטה לטובתה, בין היתר, בשים לב לסכום הגבוה שנפסק בפסק הדין, לעצם היותם של התובעים אנשים פרטיים, ולעובדה שבית המשפט המחוזי לא הטיל מגבלות כלשהן על מימוש הסכום שנפסק.

במקרה הנדון, לנוכח גובה התמורה בגין רכישת המניות, כפי שנקבעה בפסק הדין, והעובדה שהמשיבים הם אנשים פרטיים, קיים חשש כי אם ישולמו סכומי פסק הדין יקשה על המבקשים להיפרע מן המשיבים ככל שיתקבל ערעורם.

ניכר כי מאזן הנוחות מצדיק את דחיית הבקשה. המבקשת אינה טוענת דבר ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה, אלא מתמקדת במצבה הכלכלי הרעוע שלה. אולם, הכלל הוא שמצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין.