הטעם העיקרי שבשלו אני סבורה שיש לקבל את הבקשה נעוץ בעובדה שהעבירות המיוחסות למבקש בוצעו על ידיו, כעולה מכתב האישום בתקופה שבין 2015-2012. לכן, הנימוק העיקרי העומד ביסוד הכלל של תחילת ריצוי העונש באופן מיידי, נחלש.

לעמדת המבקש, בהתחשב בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירה (15 ושלושה חודשים) וכברת הדרך השיקומית שעבר, יש להקל בעונשו ולהורות על  העונש שהומלץ על ידי שירות המבחן לנוער – 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וצו מבחן למשך שנה וחצי.

עוד נטען כי אין מניעה לשחרר את המבקשים בתנאים ולא נשקפת מהם סכנה לציבור. המבקשים הם שני אנשים צעירים, האחד סיים שירות צבאי והאחר סיים תיכון. ב"כ המבקשים עתר כי בית המשפט יורה על קבלת תסקיר שיאפשר את שחרורם.

לנוכח הסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקשים 1 ו-3 עד למתן פסק דין בערעור שהגישו.

הודיעה באת כוח המשיבה כי היא מקבלת את המלצת בית המשפט לפיה מבלי להודות בטענות המבקש לגופן ותוך שהיא עומדת על טענותיה ביחס לערעור לגופו, היא מסכימה שביצוע גזר הדין יידחה עד לאחר מתן פסק דין בערעור.

כמבוקש, יוקדם מועד תחילת ריצוי עונש המאסר של המערער, ליום 10.1.2024, בשעה 09:00. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר הדרים, כשברשותו תעודת זהות או דרכון

בבקשה נטען כי נסיבות חייו של המבקש הן קשות וכי הוא חסר כל אמצעים. עוד נטען כי ככל שתידחה בקשתו לעיכוב ביצוע, חובו יצבור ריביות. המבקש ציין כי סיכויי ערעורו להתקבל אינם מבוטלים, נוכח מדיניות הענישה הנוהגת.

במהלך ניהול המשפט הארוך מצבם הנפשי או הבריאותי של המבקשים התדרדר; הם לא התפרנסו  מיום מעצרם; ובעוד שתשלום הפיצוי יפגע באופן בלתי הפיך במשפחתם ולא יוחזר, עיכוב ביצוע התשלום עד להכרעה בערעור לא יפגע בתכלית  פיצוי שכן בנסיבות המקרה דנן אין בפיצוי משום הטבת נזק.

בקשה לדחיית מועד תשלום הפיצויים שנפסקו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.7.2023, בתפ"ח 42980-08-18 – נוכח נסיבות חריגות שנוצרו בשל פרוץ המלחמה. 

לנוכח הסכמת המשיבה, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד לדיון בערעור התלוי ועומד בעניינו של המערער בבית המשפט המחוזי.