לאור הסכמת המשיבה, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

לאור הסכמת המשיבה, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

לאור הסכמת המשיבה, אני מורה בזאת על עיכוב ביצוע עונש המאסר באמצעות עבודות שירות שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

מספר שיקולים שנקבעו בהלכת שוורץ שנזכרה לעיל: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; תקופת המאסר שנגזרה על הנאשם; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של הנאשם; והשאלה האם מדובר בערעור על חומרת העונש.

משקל הרב שיש לייחס לשיקולי שיקומם של קטינים, בהתאם להוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 ולקביעות ההלכה הפסוקה. לעניין זה נטען, כי המבקש מצוי עתה "בעיצומו של הליך שיקומי מתמשך", במעון נעול, "אשר ייגדע באופן מיידי עם כניסתו לכלא בגירים". 

הוגשה על-ידי המבקש "בקשה לעיון חוזר" בתנאי מעצרו, במסגרת עיכוב ביצוע גזר דינו – אך לזו צורפה, עתה, הסכמת המשיבה לבקשה, כך שלמעשה, מדובר בבקשה חדשה.

המבקש הדגיש את חששו כי אם יתחיל בריצוי מאסרו הדבר יהיה בעל השלכות חמורות ובלתי הפיכות על משפחתו ועל הליך השיקום שבו החל. בהקשר זה אף נטען כי עיכוב ביצועו של מועד ריצוי העונש לא יפגע באינטרס הציבורי.

 טענותיו של המבקש מופנות, ברובן, למאזן הנוחות. דהיינו, לנזק שיגרם לו עקב דחיית בקשתו, למשל בהיבטי שיקום ולהיעדר היכולת, שלו ושל בני משפחתו לשאת, בעת הזאת, בפיצוי שנפסק כי עליו לשלם למשיבה 2.

לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, ולנוכח הסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור, כאשר הערבויות והתנאים הקיימים ימשיכו לחול. לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע של רכיב הפיצוי למתלוננת.

כידוע, הכלל הנוהג בפסיקה, שבא לידי ביטוי בין השאר בהלכת שוורץ, מורה כי נאשם שנגזר עליו עונש מאסר בפועל יחל לרצותו באופן מידי, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על האינטרס הציבורי באכיפה מידית של גזר הדין.