על פניו הטעמים שביסוד הבקשה אינם מצדיקים דחייה נוספת. ואולם, לפנים משורת הדין, לנוכח עמדת המשיבה ובשים לב לדחייה הקצרה המבוקשת – מועד התייצבותו של המערער ידחה כמבוקש.

כידוע, עיכוב ביצוע עונש מאסר הינו בגדר החריג לכלל בדבר ריצוי העונש בסמוך ככל הניתן למועד מתן גזר הדין (ע"פ 859/23 שיש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (05.02.2023)).

בהסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות שהוטל על המבקשת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 13.12.2022 בתפ"ח 6425-10-20, עד למתן הכרעה בערעור.

ממילא רכיב המאסר בעונשו של העורר אינו קצר, כך שאיני סבור שדחיית הבקשה תאיין את ערעורו, אף אם זה יתקבל במידה זו או אחרת.

נסיבותיו האישיות של המבקש – סבורני כי אכן, כטענת המבקש, מדובר בנסיבות אישיות לא פשוטות, אשר יש מקום להתחשב בהן.

הערעור מופנה נגד גזר הדין בלבד, בגדרו הושת על המבקש עונש מאסר שאינו קצר, כך שאיני סבור כי קיים חשש שדחיית הבקשה תאיין את ערעורו. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה.

בהסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 5.12.2022 בת"פ 24286-09-20, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו.

על מנת לאפשר למערער להתייצב לדיון בערעור כשהוא עדיין משוחרר, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור.

העונש שהושת על המערער לא קצר, 20 חודשים, זאת בשים לב לעבירת הנשק הקלה יחסית שיוחסה לו. כמו כן, תסקיר שירות המבחן שניתן עובר למתן גזר דינו, מבשר טובות.

 הגם שענייננו לא נכנס לד' אמות הלכת שוורץ, הרי שבהינתן שהמבקש התייצב לכל ישיבה שנקבעה בבית משפט קמא ולא הפר את תנאי השחרור עד עתה - איני רואה כי ייגרע חלקו של הציבור אם ישמע ערעורו כשהוא עדיין משוחרר.