המתחם הזמני אינו הולם את צורכיהם וכלל לא הוכשר עבורם. העותרים מוסיפים וטוענים כי אין כל דחיפות במימוש צווי ההריסה, כך שניתן לדחות את מועד ביצועם עד להשלמת הכשרתו של מתחם הולם.

לטענת העותר, החלטת ועדת המינויים חורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני, ומרחיבה שלא כדין את העילות לפסילת מועמדות לתפקיד מנכ"ל בתאגידי מים וביוב.

בעתירה טוען העותר כי החלטת המפקד הצבאי היא בלתי סבירה, מאחר שלא נשקפת כל סכנה ביטחונית מהמבנה. לכן, כך נטען, לא היה כל טעם ביטחוני לדחות את הבקשה שהגיש למתן אישור ביטחוני לקידום ההליך התכנוני.

התקנות אינן מתאימות למחצבות הפועלות בקרקע בבעלות פרטית.

בהתאם לאמות מידה משפטיות – אין מקום להתערבות נוספת מצדנו בהחלטה זו, שהיא הכרעת מדיניות מובהקת. למותר לציין כי אין בפסק דיננו זה משום הגבלה על הממשלה או על מינהלת תקומה להחליט על הרחבת היקפי הסיוע לתושבים או על הטבת תנאיו.

הטעמים העומדים בבסיס המנגנון המאפשר ניכוי דמי טיפול מעובדים שאינם חברים בארגון עובדים, לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר) – אינם מתקיימים לגבי ההסכם הקיבוצי מושא העתירה. 

הוראת הסילוק עולה בקנה אחד עם הוראות הצו. ראשית, נראה כי אין מחלוקת שהבינוי הוקם ללא היתר בניה כדין.

בשים לב לכך שממילא ההחלטה בדבר מניעת מפגש העותרים עם עורך דינם תפוג ביום 20.8.2025 ונוכח זהות הטענות בין העתירה דנא ובין ההליכים המקבילים – סברנו כי אין תוחלת באיחוד ההליך דנן עם ההליכים המקבילים.

העתירה לגביו צריכה להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים. פניות העותרת למשיבים, כחלק מניסיונה למצות הליכים, לא כללו כל התייחסות לסעד השלישי ולשינוי החקיקה המוצע. 

קיימת אסמכתא חוקית למעצרם של העותרים, ומכאן שהסעד שעניינו חוקיות החזקתם – התייתר.